סליחה על השאלה

את שאלת "במה נכשלת?" שאלו בכל הערוצים. על כך ענה בנט שלא עסק בפוליטיקה קטנה ויותר במדינאות וב"לעשות למען עם ישראל"

בניגוד לסבב הראיונות הראשון שהעניק נפתלי בנט לצביקה הדר וב"אינטימי עם רפי רשף", סיטואציות נשכניות בערך כמו התוכי שהציל, רה"מ היוצא העניק סבב ראיונות בשלושת הערוצים המר כזיים על רקע הערכות הפרשנים על הפרישה המסתמנת. או שלא.

שלושת הראיונות דמו פחות לראיונות עם ראש ממשלה ויותר לפגישות אינטרוונשן מלאות חמלה, בואכה טקס הכרת תודה על השנה החולפת.

נפתלי בנט נראה חסר ביטחון והקפיצות התדירות בין השאלות והתשובות גררו כנראה עצירות של הראיון.

במהדורת השבת דנה וייס שאלה "מה יגרום לך להישאר ומה יגרום לך ללכת?" בנט ענה: "האם בקרע החסר תקדים שקורה בעם, האם כניסה שלי תעזור לאחות", שזה ע"פ נפתלי בנט החדש אומר "תלוי אם אני שווה למישהו משהו מבחינת מנדטים ואם אני יכול להזיק לביבי".

חלקו המעניין השני של הראיון עסק בסערת "המבצר ברע ננה". כבר בשישי קראה וייס לסערה סביב 45 מיליון השקלים "המרתף המושמץ", ובראיון עצמו ירדה עם בנט לעזור לו להעביר את המסר כי מדובר בשיפוץ קל. שאלה משופצת על ההחלטה שלא לעבור לבלפור בגלל המשפחה או לשפץ במשך שנה שלמה את המעון? אולי בסיבוב הבא.

בכאן 11 יצא דב גיל הר לראיין את בנט אחרי פרומו תוקפני שפרסם בטוויטר כי "הערב לא תראו ראיון עם ראש ממשלה שדרש ראיון חוזר...", תזכורת לתקרית הראיון ההוא עם נתניהו. את הלוחמנות והעוקצנות הזו מיותר היה לחפש בראיון עצמו. אחרי כניסה חברית והצעה לבחירת מוזיקת הרקע שבה יתנהל האירוע, עסק המראיין בעיקר בלוודא כי בנט לא יישב עם נתניהו "אחרי מכונת הרעל". עם כזו אובייקטיביות, כבר עדיף היה לשלוח את גאולה.

את שאלת "במה נכשלת?" שאלו בכל הערוצים. על כך ענה בנט שלא עסק בפוליטיקה קטנה ויותר במדינאות וב"לעשות למען עם ישראל". הישענות על חברי רע"מ? הקמת ממשלה הבנויה על פיר מידה הפוכה? זו לא האחריות שלו.

"השנה הזו זה כאילו אלוהים לחץ על כפתור לטרלל הכל", סיכם בנט אצל תמר איש שלום, כי אצל נפתלי בנט כולם אשמים. אולי גם ההוא שיושב שם למעלה ומסדר את הכל. הפסיקה המהדהדת של בית המשפט העליון בארה"ב, שבעצם מח זירה את ארה"ב 50 שנה אחורה, תפסה את מהדורות שישי מוכנות: קו אחיד של הלם צודק מהאפשרות שנשים )במיוחד העניות שבהן( איבדו את זכויותיהן ולא יוכלו להחליט על גופן.

מייד עלתה באולפנים השאלה אם ישראל יכולה להפוך לקי צונית בפגיעה בזכויות נשים על גופן, רק שבינתיים ב"שישי עם אילה חסון" נחשף עוד תחקיר בלתי נתפס על בני האלים הנקראים גם "הפרקליטות", והפעם: בחורה צעירה, בת תמותה אמנם, נאלצה לעמוד מול מפקד ובכיר בפרקליטות, יהודה שפר, בחשד להטרדה מינית. וכשאני אומר לעמוד אני מתכוון ללעמוד מולו פיזית בזמן שהוא, החשוד, חוקר אותה על התלונה שהגישה... נגדו.

אז באיזו מדינה אנחנו רוצים לחיות? בזו שבה מערכת המשפט קובעת שצעירות לא יכולות להחליט על גופן, או זו שבה גופן לא יכול להפריע לקידום בכיר במערכת המשפט?

היכן העוקץ? הראיון עם רה"מ בנט