יתמות פוליטית

גרתי בשומרון כל חיי, אבל אני חסרת בית. תעודת הזהות הכחולה שלי לא מצליחה לפצות על היתמות הפוליטית שנקלעתי אליה ללא רצוני בשנים האחרונות.

תמיד התעניינתי בפוליטיקה. המור"ק שרץ במש פחה הוא שבבחירות ,'96 בהיותי בת שנתיים וקצת, ישבתי בקלפי במעלה שומרון ושכנעתי את התושבים להצביע לליכוד בראשות נתניהו. זו הטרגדיה של הדור שלי. אנחנו דור שנולד למציאות שבה הכל פוליטי, שלמד לדבר במערכת בחירות ,'96 שחווה את צריבת ההתנתקות ואת הצבעת חברי כנסת ימנים רבים בעדה.

אנחנו הדור שנשאר יתום, הדור שבמקום לדבר איתו על אידיאולוגיה מדברים איתו על כיסאולוגיה, כאילו אנחנו לא מסוגלים להכיל עמדות ורעיונות מורכבים יותר מרק ביבי או רק לא ביבי. ובשנים האחרונות זה התעצם.

אני, שהצטרפתי לתנועת הנוער בית"ר בגיל ,6 הפגנתי עימה נגד שחרור מחבלים וחינכתי במסגרתה ילדים ובני נוער לאהבת הארץ, מרגישה זרה במדינתי.

הדור שלי, שכל כך מתעניין בפוליטיקה, נותר ללא בחירה למי להצביע.

בני דורי השמאלנים יכלו לסמוך פעם על מרצ שתקדם את ערכיהם, אבל ציונותה של המפלגה מת חילה להיות מוטלת בספק מצד אחד, וחבריה מצביעים בעד הארכת תקנות יהודה ושומרון מצד שני, רק בשם ה"רק לא ביבי".

בני דורי הימנים הסתמכו על ימינה ועל תקווה חדשה שייצגו אותם נאמנה, אך אלה בחרו לשבת באותה קואליציה עם רע"מ - שחבריה תועדו אינס פור פעמים מבקרים רוצחי יהודים, גם הם, רק בשם ה"לא ביבי".

רבים אומרים לי שהצעד הטבעי במצב כזה הוא להצביע לליכוד, אבל "רק ביבי" לא טוב בהרבה מ"רק לא ביבי" בעיניי. לא אוכל להצביע למפלגה שבשם שימור כוחו של ראשה מצביעה לשלול ממני, אזרחית ישראלית תושבת השומרון, את מעמדה הש ווה במדינת ישראל.

הפוליטיקאים צריכים להבין שהם אמורים לשרת אותנו, לא אנחנו אותם, הם לא העניין פה. במקום ללהק פוליטיקאים משל היו כוכבי ריאליטי, על ראשי המפלגות והפוליטיקאים להיות אלה שיכולים לעשות הכי הרבה עבורנו.

נתניהו מדינאי עצום שהשיג הישגים יוצאי דופן, אך גם הוא לא העניין. תפקידם הוא להילחם על הקול שלנו, אך הם מזלזלים ביכולות ובהבנה שלנו כשהם בוחרים, פעם אחר פעם, להתמקד באישיות המנהיגים ולא במה שיש להם להציע לנו.

זה מאוד פשוט - כשאני עומדת בפקק בדרך לעבו דה, הריב בין מיכאל ביטון למרב מיכאלי לא מעניין אותי כמו האיחור לפגישה החשובה, וכשאני משלמת הון על פירות וירקות, מאבקו של עודד פורר בלובי החקלאי לא מעניין אותי כמו שפשוט יאפשרו לייבא לארץ ולהקל את הנטל הכלכלי.

אתם יודעים מה? אולי אנחנו באמת מפונקים, אבל זו זכותנו. אנחנו העתיד של המדינה הזו, אלה שחיים ומתים בשבילה, ואלה שלה היא שייכת.

נמאס לנו שהפוליטיקאים סוגרים חשבונות ומגי שים לנו את החשבון. אנחנו הדבר הכי חשוב במדינה, ומגיע לנו שיתייחסו אלינו בהתאם.

בני דורי הימנים הסתמכו על ימינה ועל תקווה חדשה שייצגו אותם, אך אלה בחרו לשבת בקואליציה עם רע"מ, שחבריה תועדו אינספור פעמים מבקרים רוצחי יהודים