פספסתם: אי העלאת שכר המינימום - כישלון לממשלה
הכישלון החמור ביותר של ממשלת השי נוי שמתפרקת היום הוא אי העלאת שכר המינימום. הכנסת מתפזרת היום, ובגלל מחלוקות כאלה ואחרות לא אישרה את עסקת החבילה, ושכר המינימום לא יעלה. על ידי צעד זה הממשלה למ עשה מתעלמת מיותר ממיליון אנשים המשתכרים 5,300 שקלים בחודש.
שכר המינימום לא עודכן כבר 5 שנים, בעוד מדד המחירים לצרכן עלה בתקופה זו בכ .6.5% אם להיות הוגנים, שכר המינימום היה צריך לע לות במיידי ל 5,645 שקלים רק כדי "להדביק" את האינפלציה במשק, אך הוא לא יעלה גם לא ב 100 שקלים.
בעוד הפוליטיקאים מתגאים, ובצדק, בהישגים הכלכליים ברמת המאקרו, חלק מהם צריכים כנראה גם לצאת מהבועה הפוליטית כדי להבחין במצוקתם הכלכלית של האזרחים ברמת המיקרו
כאשר שני בני הזוג משתכרים שכר מינימום ויש להם שני ילדים, לפי נתוני הביטוח הלאומי הם נמצאים במרחק נגיעה מקו העוני, ליתר הדיוק במרחק של 1,600 שקלים. כלומר, כל הוצאה לא מתוכננת, כמו הוצאה על קייטנת קיץ או תשלום על ניתוח, תוציא משפחה כזו מאיזון פיננסי, ומי שייפגע בין היתר הם ילדיהם.
אי העלאת שכר המינימום גורמת להרחבת הפ ערים בחברה הישראלית. כך למשל, השכר הממוצע של המועסקים בענף ההיי טק הפורח עלה מאז ינואר 2021 בכ 18% ליותר מ 30 אלף שקלים בחודש.
בעוד הפוליטיקאים מתגאים, ובצדק, בהישגים הכלכליים ברמת המאקרו, חלק מהם צריכים כנראה גם לצאת מהבועה הפוליטית כדי לה בחין במצוקתם הכלכלית של האזרחים ברמת המיקרו, למשל של אלה המשתכרים שכר מי נימום והעלו להם את שכר הדירה כי מחירי הדיור מאמירים והכל מתייקר. בין ההישגים הפופולריים שבהם אוהבים להתגאות לאחרונה הפוליטיקאים ניתן למנות את צמצום הגירעון התקציבי, שהגיע בסוף מאי לרמה קרובה לאפס. אבל האם אכן מדובר בבשורה? האם לנוכח גל ההתייקרויות לא עדיף היה להקטין את נטל המס, למשל, ולהפחית את המע"מ על מוצרי המזון המפוקחים?
עיוורים למתרחש
"עם גירעון אפס לא הולכים למכולת", אמרה לי פוליטיקאית שתומכת בהעלאת שכר המי נימום. אמירה שאולי תישמע פופוליסטית, אף היא מבטאת אמת פשוטה: הפוליטיקאים רואים את החיים דרך פריזמה אחרת, והיא הרבה פעמים שונה מאוד מהמתרחש ברחוב. ללא עסקת החבילה ואם הממשלה לא תיזום מהלכים אחרים בעניין, שכר המינימום יישאר ללא שינוי עד חודש אפ ריל ,2023 ורק אז יעלה בכ 400 שקלים כתוצאה מהפעלת מנגנון הצמדה אוטומטי ל 47.5% מהשכר הממוצע במשק.
הצעת יו"ר ועדת העבודה ח"כ אפרת רייטן, שנידונה אתמול בכנסת, לא היתה רחוקה מהצ עת האוצר - הן מבחינת הסכומים והן מבחינת ימי החופשה והשעות. הפעם לא ניתן היה לתרץ את ההתנגדות על ידי אמירה שמדובר בהצעה פופו ליסטית, אלא שגם הצעה זו נתקלה בהתנגדות הן של המעסיקים והן של האוצר. למה? כך, למשל, הסביר את התנגדותו ח"כ שמחה רוטמן: "העלאת שכר המינימום בתקופה שבה העסקים הקטנים נאבקים על חייהם לא תוביל לתוספת רווחה לעו בדים אלא לפיטורים ולסגירת עסקים", הוא כתב בחשבון הטוויטר שלו.
החשש מפיטורים המוניים וסגירת עסקים כתו צאה מכך הוא כנראה לא סביר, משום שהמשק נמצא בתעסוקה מלאה וההפך הוא נכון - עסקים רבים לא מצליחים לגייס עובדים, וחלק מהם כבר מזמן הגיעו להחלטה להעלות את השכר שהם משלמים.