קריצתו של נתניהו למרכז היא לא רק טקטיקה, היא המהות

אלתטעו שוב בנתניהו. הוא קורץ ומד בר ומכוון עכשיו ל"מרכז" וזו אינה רק טקטיקה. בסופו של יום, רגע אחרי שייוודעו תוצאות הבחירות, הוא מסוגל להעדיף את אותו "מרכז" על פני שותפיו הנאמנים מן הימין האידיאולוגי, על פני אלה שהלכו עימו במדבר האופוזיציני לאורך השנה האחרונה, ולנהוג בהם מנהג "השתמש וזרוק".

איך אנו יודעים זאת? פשוט. נתניהו כבר היה שם. הוא העדיף בעבר אנשי שמאל ומ רכז, בממשלות ובקואליציות שהקים, על פני בעלי ברית טבעיים מהימין שגילו לו נאמנות.

ב 2009 בנימין נתניהו שיתף בממשלתו את מפלגת העבודה, מינה את אהוד ברק לשר הביטחון והשאיר את "האיחוד הלאומי" מחוץ לממשלה. ב 2013 הוא שילב בקואליציה שלו את ציפי לבני והפקיד בידיה את משרד המ שפטים ואת האחריות למו"מ המדיני. נתניהו ניסה אז להשאיר את בנט והבית היהודי מחוץ לממשלה, אבל "ברית האחים" )עם לפיד( שיבשה את תוכניותיו.

הוא כמעט שילב בממשלתו את מפלגת העבודה בראשות אבי גבאי. שליחיו הודיעו שהוא נכון למנות את שלי יחימוביץ לשרת המשפטים ואת עמיר פרץ לנשיא המדינה. ליצחק הרצוג הוא הציע ב 2017 להצטרף לממשלת אחדות על בסיס יוזמת שלום שב מרכזה הגבלה משמעותית של הבנייה ביו"ש, פשרה טריטוריאלית ונוסחת שתי המדינות.

נתניהו מסוגל לתקוף ללא רחם אנשים כציפי לבני וברק, ולנסות להגחיכם, לה שפילם עד עפר ולתייגם, לא פעם בצדק, כ"שמאל מסוכן", אך אחרי הבחירות, בתירו צים שונים, לשלב אותם בממשלתו בתפקידי מפתח רבי עוצמה ורבי השפעה, תוך שהוא מדיר את הימין האידיאולוגי או דוחק אותו אל השוליים.

נתניהו הוא הרבה דברים, טובים יותר וטו בים פחות, פנומן רב כישרונות להיטיב ולה רע, עתיר הישגים ועתיר מחדלים, אבל דבר אחד הוא לא: נתניהו אינו ימין אידיאולוגי.

לא השתכנעתם? זכרו את החלטה 150 הד רקונית שממשלתו הראשונה קיבלה, שסיבכה לדורות את הליך אישור ההתיישבות היהודית ביו"ש ופגעה בה מאוד. זכרו את תמיכתו בתו כנית ההתנתקות האסונית; את חתימתו על הסכמי וואי ופינוי מרבית חברון; את החמצת המאה שלו: אובדן ההזדמנות הבלתי חוזרת להחיל ריבונות על 30% משטחי יו"ש ובקעת הירדן, וגם את העובדה ששחרר בעסקת שליט ולאחריה המוני מחבלים עם דם על הידיים.

בנאום בר אילן שלו, נתניהו תמך בהקמת מדינה פלשתינית מפורזת. לאורך שנים הוא הקפיא ו/או האט את הבנייה היהודית ביו"ש ובירושלים, ובמסגרת השיחות שקיים עם מזכיר המדינה של ארה"ב ג'ון קרי, הוא היה

נכון לוותר על חלקים רחבים מיהודה ושומ רון, כפי שחשף אז אריאל כהנא.

תעשו עם המידע הזה מה שאתם רוצים. תתרצו אותו, תסבירו אותו, תצדיקו או תגנו אותו, אבל דבר אחד אל תעשו: אל תקראו לנתניהו ימין. כי ימין הוא לא.

ייתכן בהחלט שלנתניהו מודל ,2022 עם כל המורכבות האישית והפוליטית שאליה קלע את עצמו, כלל לא תהיה הפעם הזדמנות לבחור בין "ימין מלא מלא" לבין שמאל מרכז, אבל אם בדרך נס הוא יגיע למספר המזל ,61 אל תתפלאו אם הוא יזנח שוב את הימין האמיתי, כי כשהוא מכוון עכשיו ל"מרכז", זו אינה רק טקטיקה, אלא מהות.

רגע אחרי שייוודעו תוצאות הבחירות, נתניהו מסוגל להעדיף את אותו "מרכז" על פני שותפיו הנאמנים מן הימין האידיאולוגי, ולנהוג בהם מנהג "השתמש וזרוק"

יזנח את הימין האמיתי. נתניהו