לב אמיץ חאנשי - פרק סיום עונה, HOT VOD
"חאנשי" היא סדרה מתעתעת. אם שמעתם עליה, בטח סיפרו לכם כי מדובר בדרמה פרובוקטיבית, שבמרכזה צעירה חרדית מברוקלין שנוטשת את ארוסה ונמלטת לישראל כדי לשכב עם כמה שיותר ישראלים - ועדיף חיילים קרביים ממוצא מזרחי. זו הפנטזיה המוצהרת שלה. אבל זו לא מהות הסדרה.
מפרק לפרק, דמותה של חאנשי )עליזה חנוביץ'( נעה מקיצון לקיצון. מצד אחד - עולם מסוגר, שמרני ומוסלל, עם תפקיד מוגדר לנשים: להשתדך ולהתחתן, לשרת את הבעל, להתעבר ולהחזיק את הבית. מאידך - הג'ונגל הפרוע שמחוץ לקהילה, עם הגבולות הפרוצים וההשלכות המרובות.
אך ככל שהיא מתקדמת, "חאנשי" מבהירה לצופים כי זו לא סתם סדרה הזויה על יוצאת בשאלה המורדת באמצעות התנסויות מיניות, אלא דרמה עמוקה שעושה חשבון נפש לגבי כל מה שא נחנו חושבים שאנחנו יודעים על מיניות, ופותחת תיבת פנדורה של פגיעות מהעבר והפוסט טראומה שהן מייצרות. זאת אומרת, למעשה זאת סדרה על אנסים ונאנסים, ועל האזור האפור שבין הסכמה לבין מעשה בכפייה.
ההבנה הזאת מחלחלת לצופים רק בפרק ,7 שצפייה בו מעוררת תחושת אי נוחות. ברגע אחד, מהזיה על בחורה חרמנית שלא רואה בעיניים, הופכת "חאנשי" לסדרה על מעשים ועל השלכות. בפרק המכונן, חאנשי מפנימה כי הפעם הראשונה שלה היתה בעצם אונס - רק שעד אז היא לא הגדירה אותו ככה. מכאן, מעשיה של הדמות מקבלים פתאום משמעות חדשה, ואותה בוטות חריגה, שהיתה הקסם של הדמות, מתפוצצת לה בפרצוף.
כי חאנשי, מתברר - וזה קצת ספוילר - איבדה את בתוליה כש נאנסה על ידי ישראלי שהכירה בניו יורק. לדבריה, הוא התעלם מקריאות ה"לא" שלה, והפך אותה, כהגדרתה, ל"סחורה פגומה". החוויה המעוותת ההיא הפכה אותה לטורפת גברים ישראלים, וזה כולל לכפות את עצמה עליהם במקרים מסוימים. תפיסת המיניות של הדמות הראשית מטלטלת אותה לאורך העונה בין אונסת לנאנסת וחוזר חלילה - עד שהיא מתפכחת, מתעמתת עם האנס שלה וחווה שחרור פנימי בפרק הסיום.
"חאנשי", שכתבה חנוביץ' ושביימו מיקי טריאסט ואהרון גבע, היא סדרה אמיצה ויוצאת דופן בטלוויזיה הישראלית השמרנית. היא שורפת פרות קדושות, ומזכירה באמירותיה את סדרת המופת הבריטית "להרוס אותך" של מיקיילה קול. האלימות המינית נמ צאת בכל מקום ובכל מגזר. הואיל וכך, העובדה שחאנשי משיגה את תהליך ההארה הפנימי שלה דווקא באמצעות מרד בחינוך השמרני והאמוני של הציונות הדתית - זו בעצם ההברקה הגדולה.
● ● ● הסדרה "ההיסטוריה של הסיטקום" )ימי חמישי ב yes דוקו( היא כמו מתקפת הפרעת קשב וריכוז. לאורך שמונה פרקים מתיימר הדוקו המושקע לסכם את תולדות קומדיית המצבים האמריקנית באמצעות כ 180 ראיונות עם יוצרים ושחקנים.
הסדרה הזו היא מסמך מרתק על התפתחות ההומור הטלוויזיוני ועל התרבות האמריקנית. היא קופצת מסיטקום לסיטקום ומע שור לעשור, ומנסה להספיק כמה שיותר - אך קשה לצלוח אותה ללא ריטלין או אובססיה לטלוויזיה. לפעמים תפסת מרובה - לא תפסת. חוץ מזה, לא צריך שמונה פרקים כדי להבין ש"סיינפלד" הוא הסיטקום הטוב בכל הזמנים.