בינה מלאכותית או עיתונות ישראלית?

"היות שהבינה המלאכותית עדיין לא יכולה לעשות הכל באופן אוטומטי, עיתונאים עדיין משמשים תפקיד חשוב בתחום העיתונות, ויש עוד הרבה חשיבה ויצירתיות שנדרשות כדי ליצור תוכן איכותי ומקצועי".

זו התשובה שהעניקה לנו הבינה המלאכותית (ChatGPT4) על השאלה "האם הבינה המלאכותית עתי דה להחליף את העיתונאים?". התשובה שקיבלנו מדויקת, בדגש על המילה "עדיין", ולמעשה כבר היום יש דיווחים על מערכות שמקצצות עיתונאים על הרקע הזה, כמו אתר חדשות הטכנולוגיות .CNET

המענה הנכון והמלא לאתגר זה נעוץ בשמירה על מקומו ומקצועיותו של העיתונאי, עורך וכתב, על יכולתו לקבל החלטות נקיות בשיקול דעת. כל עוד הוא יתחקר, יטיל ספק, יברור עיקר מטפל, פייק ניוז מחדשות - לא יהיה לו תחליף. אם נשמור על חופש העיתונות והעיתונאים - הבינה המלאכותית תישאר עוד כלי לאיסוף מידע. אחרת אף אחד מאיתנו לא יוכל להבדיל עוד בין חדשה לבדיה.

החודש ציינו את היום הבינלאומי לחופש העיתונות. המדד השנוי במחלוקת של "עיתונאים ללא גבולות" דרדר אותנו למקום ה .97

אבל גם ללא קשר למדד הזה חופש העיתונות, כחלק מחופש הביטוי, נמצא בימים אלה במאבק על קיומו ביש ראל. הקיטוב ואפס הסובלנות לדעות אחרות מחד וההס תה מכוונת מבכירים בממשלה נגד מערכות העיתונות )"ערוצי התעמולה"( מאידך הופכות את העבודה העי תונאית למאתגרת, שלא לומר מסוכנת יותר. עשרות כתבים וכתבות הותקפו במהלך המחאה בשבועות האח רונים, נושא שמנוטר ומטופל על ידי אגודת העיתונאים ירושלים בעדיפות עליונה.

לכך יש להוסיף את הרשתות החברתיות שהפכו לכיכר העיר החדשה, ותורמות לכך שהאמת והדיווח האובייקטיבי הפכו להיות אופציה בלבד. המונופול על הדיווח והפרשנות נלקח מידי אלה שזה מקצועם, או מאלה שרכשו מוניטין וקהל המעריך את דעתם ואת ניתוח המציאות שלהם.

ידיעות הכזב, הפייק ניוז, הפכו לנפוצות כל כך עד שהן משמיטות את הקרקע היציבה של הדיווח העיתונאי ההוגן וההגון. הפצת השמועות הבלתי מבוססות הפכה להיות מהירה פי עשרות מונים, והיא עלולה לגרור תו צאות חברתיות חמורות במקרים מסוימים.

כמו כן, אמצעי התקשורת החדשים מעניקים לשלטון כלים חדשים כדי להגיע להמונים באופן ישיר מעל ראשי העיתונאים ותוך התחמקות משאלות ומביקורת.

אפקט שלילי נוסף שהרשתות החברתיות מעצימות הוא הקיטוב החברתי. השיח ברשתות גולש עד מהרה לעימותים מילוליים חריפים ולקיצוניות חדה. הסנקציות שננקטות בחלק מהרשתות אינן אפקטיביות, אם בכלל קיימות.

התהליך הזה הוא גלובלי ואינו חד ערכי. בכל זאת, יש יתרונות עצומים לרשת: זמינות המידע בכל תחום כמעט ושיתופו; הקלות של יצירת קשרים בין אנשים; החשיפה, בין אם היא מרצון או לא, לתרבויות אחרות; ועוד.

מול כל ההתפתחויות הללו, האם נותר עוד מקום לעי תונות המקצועית?

התשובה חיובית, בתנאי שהיא תדע לחשוף את הזיופים ואת חצאי האמיתות והמניפולציות. רק אם הקוראים, המאזינים והצופים יידעו בוודאות כי ניתן לסמוך על המידע המסופק להם בצינורות הללו ויידעו כי מדובר במידע אמין שעומד בכללי אתיקה נוקשים - יהיה גם עתיד לעיתונות המקצועית.

במגרש הזה יש לשידור ציבורי יציב ועצמאי תפקיד חשוב וחיוני כאמת מידה לערוצים האחרים.

כאן גם ממלאת תפקיד ההתאגדות המקצועית של העיתונאים בארץ ובעולם. על האיגודים לתפקד כשומרי סף הן בהיבט מקצועי והן בזה הכלכלי, לחזור ולהעניק לעיתונאי את התחושה שהוא מוגן כל עוד יעמוד בכללי המקצוע. כך אנו עושים גם באגודת העיתונאים ירושלים, במאבק על השידור הציבורי, ועל ציבור העיתונאים בכלל.

הפייק ניוז שומטים את קרקע הדיווח העיתונאי ההגון. כמו כן, אמצעי התקשורת החדשים מעניקים לשלטון כלים להגיע להמונים ישירות, מעל ראשי העיתונאים