מה ציוני בעיניך?

שומו שמיים. הקואליציה החליטה לקדם החלטה שלפיה הציונות תהיה ערך מכריע בעיצוב מדיניות משרדי הממשלה.

ההצעה המקורית כללה גם העדפה ליוצאי צבא ושירות לאומי מכל הלאומים - עיקרון חשוב כדי לגמול טובה למי שצועד יד ביד עם מדינת ישראל ושותף בהגנה על קיומה, לעיתים נגד הרוח הנושבת בסביבתו. על זה גם החרדים צריכים לחתום.

אבל עוד לפני ההצבעה, הארץ געשה: הייעוץ המ שפטי הודיע כי לא יגן על ההצעה הזאת; האגודה לז כויות האזרח הכריזה כי היא תיאבק בה; וח"כ גלעד קריב )העבודה( נשא נאום חוצב להבות בוועדת החוקה, שבו קרא לחוק "מהדורה לאומנית גזענית קיצונית שוביניסטית של ערכי הציונות".

ההצעה הזו נולדה משום שערכי הציונות, אלה שהובילו את המדיניות בארץ מראשיתה, נשחקו עם השנים, בעיקר בשל פסיקות בג"ץ שהעדיפו את עקרון השוויון על ערכי ההתיישבות היהודית, אף שאלו נמ צאו בחוקים והובילו את מקימי המדינה. בשנת ,1953 כשהכנסת עמדה לפני עיגון מעמדן של ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית בחוק כמוסדות להקמת התיישבות יהודית, אמר דוד בן גוריון: "החוק המוצע לפניכם אינו חוק רגיל, אלא אחד מחוקי היסוד המרכ זיים המייחדים מדינה זו כמדינה שנועדה לשמש מכ שיר וסדן לגאולת ישראל. הוא כולל משום כך הוראות עקרוניות... הממצות משמעותה ההיסטורית המיוחדת של מדינת ישראל". בן גוריון היה גם זה שאמר את המשפט הידוע "בנגב ייבחן העם בישראל", שהמשכו "רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת, נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה ויישובה". עם יהודי שמיישב את המדבר. פשוט.

ולא רק בדרום. לאורך השנים ראתה התנועה הציונית בהבאת יהודים לגליל ערך היסטורי, דמו גרפי, ביטחוני ופוליטי. מי שהחל בהקמת יישובים יהודיים באזור היו אנשי מפא"י ומפלגת העבודה. בש נות ה 50 הוביל לוי אשכול את הקמת כרמיאל, כדי ליצור חיץ יהודי בתוך יישובים ערביים. מי שהמשיך אותו בהקמת כפרי תעשייה היה לא אחר מאשר יצחק רבין. ממשלת בגין רק המשיכה את המגמה בהקמת מצפים בגליל. היום ההתיישבות היהודית בגליל נמ צאת בנסיגה. הקרקעות יקרות יותר ליהודים מאשר לערבים, והיהודים לא באים. אבל קידום ההתיישבות היהודית הפך למושג פסול.

מי שצריך תזכורת לחשיבות הביטחונית של יישוב הנגב והגליל, קיבל אותה לפני שנתיים בדמות מעשי לינץ', הצתת רכבים, השלכת בקבוקי תבערה ואבנים בידי ערביי ישראל, בזמן "שומר החומות". התקוממות בערה במיוחד באזורים שבהם לא קיימת התיישבות יהודית מספקת.

אם אי אפשר לדבר על הציונות כערך מוביל, נראה שטעינו בניווט; שאנחנו בעיצומו של תהליך מסוכן של איבוד זהותנו לדעת. אם המושג "ייהוד הגליל" הפך לגזעני, מה הביטוי הבא בתור? מה עוד ייחשב כערך פסול? האם בקרוב נמצא את עצמנו מתווכחים על הערך של רוב יהודי במדינה? אולי גם חוק השבות יעלה לדיון כי הוא מתעדף יהודים? הגיע הזמן לחזור אל המושגים של ראשית הציונות; להפסיק להתבייש בכך שלפני הכל מדינת ישראל היא מדינה יהודית לעם היהודי, בזכות ולא בחסד.

אם אי אפשר לדבר על ציונות כערך מוביל, טעינו בניווט ואנחנו בעיצומו של תהליך אובדן זהות. אולי גם חוק השבות יעלה לדיון כי הוא מתעדף יהודים?