פיץ': הדירוג עשוי לעלות - אך אזהרת הרפורמה עדיין בתוקף
ברקע אישור התקציב, סוכנות הדירוג במסר עם כוכבית: "צמיחה כלכלית חזקה היא המפתח" ● אך מסייגת את תחזיתה: "ישראל מתמודדת עם רמות גבוהות של מתח פנימי"
קצת סיבות לשמוח: סוכנות הדירוג הבינלאומית פיץ' פרסמה אתמול כי דירוג האשראי של ישראל עשוי לעלות בקרוב, על רקע הירידה הצפויה ביחס חוב־תוצר, הצמיחה החזקה יחסית וכן העברת אישור התקציב בשבוע שעבר.
עם זאת, פיץ' מסייגת את תחזיתה ותולה אותה בהתרחשויות סביב הרפורמה המשפטית. "העברת התקציב היא בשורה חיובית ליציבות הפוליטית בטווח הקרוב ולאפקטיביות הממשלה, שכן אי־העברתו עד 29 במאי היתה מובילה לבחירות נוספות. למרות זאת, ישראל ממשיכה להתמודד עם רמות גבוהות של מתח חברתי ופוליטי פנימי, וקידום מדיניות מסוימת המועדפת על הקואליציה בשלטון עלול להחמיר את המתחים הללו ולהשפיע על הדירוג".
תחת הכותרת "צמיחה כלכלית חזקה הינה מפתח למסלול החוב של ישראל", מאמינים האנליסטים של הסוכנות כי יחסי החוב־תוצר של ישראל ימשיכו לרדת בשנים הקרובות למרות החזרה לגירעונות פיסקאליים ובשל צמיחה חזקה יחסית. כלכלני פיץ' כתבו כי מגמה זו, בשילוב עם גורמים נוספים כמו "מדדי ממשל יציבים", עשויה להוביל להעלאת דירוג האשראי.
ממשיכים להזהיר
בפיץ' צופים כי הגירעון התקציבי יגיע לכ־%5.1 מהתמ"ג ,2023־ב 2.3%־ל 2024־ב ול־%8.2 ,2025־ב זאת לעומת העודף של 0.6% שנרשם בשנת .2022
בפיץ' מזכירים שוב את האזהרות מחודש מארס האחרון: "יש לציין כי בחודש מארס אמרנו שלרפורמה המשפטית יש פוטנציאל להשפיע לרעה על דירוג האשראי של ישראל אם היא תחליש את מדדי מוסדות המדינה או אם היחלשות המוסדות תוביל לתוצאות של מדיניות גרועה יותר או לסנטימנט שלילי מתמשך של המשקיעים".
"עדיין קיים סיכון"
מסוכנות פיץ' נמסר: "הממשלה שמה דגש בתקציב על הוצאות החינוך והתשתיות במסגרת התקציב הדו־שנתי. עם זאת, גם איכות ההוצאה הזו תהיה חשובה, ואנו מאמינים שעדיין קיים סיכון שחולשת התשתיות וההון האנושי עלולים להפוך למכשול גדול יותר עבור פוטנציאל הצמיחה של ישראל בטווח הארוך".
"אמירה חיובית"
ערן היימר, לשעבר מנכ"ל "מידרוג" ומנהל הכספים הראשי של קבוצת "רובי קפיטל", התייחס בשיחה עם "ישראל היום" להודעה של פיץ' ואמר: "אשרור הדירוג הוא בשורה חיובית והוא מגיע עם אמירה חיובית על הפוטנציאל שיכול גם לעלות ל־AAאם המגמה של גירעון נמוך וצמיחה תביא לירידה ביחס החוב־תוצר. יחד עם זאת, הם גם מציינים את איהוודאות שמייצרת הרפורמה המשפטית על הדירוג, ועל הכלכלה בכלל, והמערכת הפוליטית צריכה לייצר ודאות אם רוצים להחזיר את המשק לפסים של צמיחה".