"הסיוט הכי גדול? שאוהד ייהרג ביציע"
השופט הבכיר רועי ריינשרייבר מודאג מעליית המדרגה של האלימות במגרשים ● מבקר את השחקנים: "חושבים שאנחנו חברים ושהכל מותר" ● ומגן על הקולגות: "אנחנו טועים, אבל האליפות והיורדות הוכרעו על הדשא, לא בגלל שיפוט" ● ראיון
"הסיוט הכי גדול מבחינתי הוא המחשבה שמשהו רע יקרה במשחק שאני שופט. שאיזה ילד ייפגע או מישהו ייהרג ביציע. אני אפילו לא רוצה לדמיין את זה". אלו חלק מהדברים שיצאו מדם ליבו של השופט רועי ריינשרייבר, בראיון ל"ישראל היום", אחרי עונה שבה האלימות טיפסה כמה מדרגות במגרשי הכדורגל.
ריינשרייבר שפט העונה בדרבי האבוקות התל־אביבי שנעצר ל־72 דקות, השקיף מקרוב על שחקני הפועל ב"ש ומכבי חיפה מתקוטטים, כשברקע ההערות הגזעניות, וקינח בגמר הגביע כשופט רביעי, שהספיק לקבל את המדליה שלו לפני הפריצה של אלפי אוהדי בית"ר ירושלים לדשא. "יש פה את ההתאחדות, את המשטרה ואת משרד הספורט, ואני מאמין שכולם רוצים למצוא את הדרך למגר את התופעה הזאת", הוא מקווה.
בגמר גביע המדינה - מתי הבנת שטקס ההנפה לא יקרה?
"כשהאבטחה של הנשיא לא אישרה אותו. כאחד שעבר שלושה גמרים לא רציתי להחמיץ את ההזדמנות הזו. ההתאחדות עבדה קשה והשקיעה הרבה מאמץ כדי שיהיה טקס מכובד. מבחינתנו, השופטים, זכינו לטקס כי עלינו ראשונים, יש לנו מזכרת טובה, אבל חבל לי שהשחקנים לא". איך נערכים בכלל לתרחיש כזה?
"לפני כל משחק גדול אנחנו נערכים לתרחישי קיצון, מקרים חריגים שיש להם פרוטוקול. מאז הקורונה החברה הרבה יותר אלימה. במגרשים, כל שבוע, יש מקרים של הדלקת אבוקות, ולצערי זה קורה הרבה יותר מבעבר. אנחנו אמונים על שמירת הבריאות של השחקנים, אבל אין לי שליטה על מי נכנס למגרש או זורק אבוקה". האסון הוא רק עניין של זמן? "אנחנו מתקרבים לזה בצעדים גדולים. ראינו בחיפה ובב"ש אירועי אלימות קשים. יכול להיות מצב שאוהד ייהרג, חס וחלילה. בגמר הגביע ידעו שירידה למגרש זו עבירה פלילית, אבל בכל זאת אלפים עשו זאת. כנ"ל לגבי הדלקת אבוקות. אנחנו מותחים את חבל הגבול, ובסוף הוא ייקרע".
לתת הזדמנות לצעירים
מבחינה מקצועית, ריינשרייבר (42) עבר את אחת העונות הטובות שלו. "אתה מאמין שאני לא יודע מה הדירוג שלי?" הוא אומר באדישות, "המטרה
שלי היא לתת את הכי טוב, שהמשחקים יעברו בשקט, בצורה מקצועית טובה. אם אחר כך זה מתורגם למיקום טוב - אז מצוין".
היתה העונה ביקורת חריפה על השופטים, בגלל טעויות קשות, איך התמודדתם עם זה?
"תחילת העונה היתה טובה, ובשלב מסוים אולי היתה ריכוזיות של שופטים בתקופה פחות טובה. בפלייאוף היו הרבה משחקים קשים והם עברו בצורה טובה. האליפות הוכרעה על הדשא, היורדות גם, העליות מהלאומית והיורדות משם. הכל נקבע במגרש ולא בגלל החלטות שיפוט פחות טובות".
בדור הצעיר של השופטים יש מספיק פיגורות?
"יש פוטנציאל לשופטים הצעירים, שגם צריכים בזמן הנכון לקבל הזדמנות לשפוט דרבי, משחקי אליפות ומשחקי ירידה, זה מה שבונה אותם. שופט כמוני יכול לספוג ביקורת ציבורית ולהתאושש, אבל שופט צעיר יכול לאבד ביטחון וזה יכול להעלות בו מחשבות אם הוא בכלל מתאים. לכן צריך מינון נכון, לאט־לאט, לפני שנותנים לצעירים משחקים גדולים. עם זאת, לא כל שופט יכול להראות את היכולות האלה".
באירופה יש כבוד
בין שמדובר בשופטים מנוסים ובין שצעירים, התחושה היא שהיחס כלפיהם השתנה. כמעט אחרי כל שריקה קופצים עליהם בצעקות, גם מה
ספסלים. לריינשרייבר ברור ש"צריך להיות יותר כבוד כלפי השופטים, כמו שהשחקנים מבקשים כבוד. אף שופט לא בא לחפש כותרות ולא רוצה לטעות. יש מצב שאנחנו טועים במשחקים, אבל צריך להבין שאנחנו בני אדם. כשאנחנו שופטים באירופה אנחנו מקבלים יותר כבוד משחקנים, בעוד בארץ חושבים שאנחנו חברים שלהם ושהכל מותר".
אילו משחקים אתה הכי אוהב לקבל לשפוט?
"משחקי עונה. משחק שיש לו חשיבות, הרבה קהל, והמערכת שמה אותי שם וסומכת עלי. אני גם אוהב לשפוט ליגה לאומית, משחקים משמעותיים, במגרשים של פעם, כי באתי מלמטה. בשנה הבאה יהיו משחקי דרבי בחיפה, בת"א, בירושלים ובפ"ת - הולך להיות מאוד מעניין".
יש לך עוד שנתיים לשפוט. חשבת אולי להאריך בעונה נוספת?
"אם אהיה בריא, כשיר, והמערכת תגיד שהיא צריכה אותי לעוד שנה, אשמח להמשיך".