לא תמונת ניצחון
* גם אם תהיה פעולה צבאית משמעותית ברפיח, וגם אם ייתפסו במה לכה בכירי חמאס, לא תהא זו תמונת ניצחון.
* אם עד שנשחרר את החטופים רובם כבר לא יהיו בין החיים - תהיה זו תמונת הפסד.
* אם ישראל תשוב לשלוט בכל אורכה של הרצועה הצרה, ולא נאפשר לרשות הפלשתינית להחליף אותנו בניהול השטח, לצד גורמים ערביים ואחרים - תהיה זו תמונת הפסד.
* אם רבבות המפונים מן הגליל והנגב לא ישובו במהרה לבתיהם - תהיה זו תמונת הפסד.
* אם תופעות אנטישמיות כלפי יהודי העולם יימשכו ויתעצמו בגלל המערכה בעזה - תהיה זו תמונת הפסד.
* אם נתניהו ימשיך בקרע עם ביידן, שאותו העמיק לאחר הימנעות ארה"ב בהצבעה במועצת הביטחון, רק כדי להוכיח למעריציו המתמעטים שהוא גבר גבר, יהיה זה הפסד נקי.
* לאחר טבח 7 באוקטובר היה עלינו להבין כי שום תגובה שלנו לא תו ביל לניצחון קלאסי. לא היתה לנו ברירה, אלא להגיב בעזה על מה שעוללו לנו, ואשר לא הצלחנו למנוע. תגובתנו היתה מוצדקת, אך נתניהו דיבר על "נקמה", וצה"ל אינו צבא נקמות. הוא דיבר על מיטוט חמאס, במקום להתמקד בצורך למנוע ממנו לשוב לשלוט בעזה. את הצלת החטופים לא הזכיר, בתחילה, בין מטרות המלחמה כלל, אבל רק החזרתם בהקדם וסילוק חמאס מן השליטה בעזה יהיו הפיכת האסון שלא הצלחנו למנוע, לפתח של תקווה חדשה. בושת חוק ההשתמטות. משונות הן דרכי הגורל. בדיוק עכשיו, על רקע מלחמת עזה והמחסור הכבד בכוח אדם, הגיע הרגע שבו מחויבת הממשלה להציג בפני בג"ץ את הצעת החוק שתמנע את האפליה הבלתי נתפסת בין המשרתים בצה"ל לבין הפטורים משירות החובה. אני משוכנע כי ביבי היה מוכן להקריב כל קורבן כדי להבטיח שחוק ההשתמטות המביש שהוא עומד מאחוריו יהיה חוק סודי, שיתממש מבלי שאיש יידע על קיומו.
החרדים המפגינים זועקים "ייהרג ואל יעבור". מותר להם, כמובן, להפ גין ומותר להם להאמין בסיסמאותיהם. ממש כפי שמותר לאנשים אחרים להאמין כי אם הם יושבים בבית ומאזינים למוזיקה קלאסית, הם שומרים על גבולות הארץ ועל מגיניה, ולכן אינם חייבים בשירות. בן גוריון הסכים לדחות את שירותם הצבאי של 200 בחורי ישיבה בכל שנה, ומכיון שאורך השירות היה שנתיים, נוצרה מכסה של .400 כאשר ב 1977 באו החרדים אל ראש הממשלה הנבחר, מנחם בגין, כדי לדרוש את הגדלת המכסה, אמר להם בגין כי אינם צריכים להעלות את נושא גיוס בחורי הישיבות, משום שהוא לא יאפשר מצב שבו במדינה היהודית יטילו מכסות על לומדי תורה. באבן הזו שנזרקה על ידיו למים, מבלי שהבין את ההשלכות, לא הצליח איש מיורשיו לטפל. הצעת החוק שאמורה היתה לעבור השבוע בממשלה, אך לא הועלתה משום שהחרדים לא הסתפקו בה, היא פרי הבאושים של האבן שזרק בגין, ובושה למי שהעלה אותה.
החרדים יכלו ליהנות מדין מיוחד, כאשר היו קבוצה קטנה מאוד מהאוכלוסייה. זה נגמר. שום חברה אינה יכולה להעניק אפליה כה דרמ טית לקבוצה גדולה כל כך של אנשים. קשה להאמין שהציבור הישראלי ירכין את ראשו ויסכים לאישור רשמי של מדיניות האיפה ואיפה. אמיצים בסנאט. שלושה סנאטורים רפובליקנים כבר הודיעו כי לא יצביעו בעד דונלד טראמפ לנשיאות. לא פשוט לבכירים במפלגה להת נגד בפומבי למועמד שמפלגתם כבר בחרה, אבל הם החליטו כי המדינה חשובה מן המפלגה, והמסר שלהם הוא "אי אפשר להמשיך איתו". האם הם עשויים להיות מופת לחברי מפלגת השלטון אצלנו, הממשיכים לומר זאת רק בחדרים סגורים?