גיים צ'יינג'ר
"אספנו מידע מהאזנה למכשיר קשר שלקחתי מטנדר של המחבלים. זה הכריע את הקרב" א', מאבטח שטח וסיוע מבצעי במרחב דרום בשב"כ, נלחם בקרב על תחנת המשטרה בשדרות
"אני גר באזור הדרום. לא כל כך שמעתי את האזעקה, אבל התעוררתי מקול היציאות של כיפת ברזל. אספתי את הילדים, הכנסתי אותם לממ"ד, סגרתי חלונות ודלתות. אני שומר שבת, אבל מתוך אינטואיציה סגרתי את הבית, הדל קתי אורות וטלפונים והכנסתי מאוורר לממ"ד.
"שתיים-שלוש דקות אחר כך קיבלתי שיחה מהיחידה ועדכנו אותי על ירי ליישובי העו טף. התלבשתי, עליתי על מדים ויצאתי לכיוון היחידה. במקביל, קיבלתי שיחות טלפון וסיפרו לי על האירועים המתנהלים.
"כשהגעתי אל הכיכר הראשונה בשדרות ראיתי אדם שוכב עליה. המשכתי בנסיעה והג עתי לעוד כיכר, ולידה רוכב אופנוע מוטל על הכביש. חייל רץ אלי וצעק 'מחבלים, מחבלים'. לקחתי את החייל איתי, דרכתי את הנשק והתח לנו לסרוק את הסביבה הקרובה, שם זיהינו עוד רכב שנפגע. המשכנו קדימה, לכיוון הספרייה, שם ראינו את המיניבוס של המבוגרים שהיו בדרך לטיול בים המלח. הבנו שהגענו שניות לאחר שזה קרה.
"הגענו לכיוון המשטרה. דיברתי עם השו טרים שהיו מחוץ לתחנה וניסיתי לשאוב מהם תמונת מצב. היה לנו חשוב להיכנס ולהילחם בתוך התחנה עוד לפני שהמחבלים מתמקמים. בשלב הזה התגבשו סביבנו נושאי נשק למי ניהם – חובשים, אזרחים, כל מי שנשא נשק ורצה לעזור. ניסינו להגיע לכיוון הכניסה של המשטרה אבל זרקו לעברנו מטען. הבנו שהכני סה לתחנה כמעט בלתי אפשרית, ושגם היציאה נשלטת על ידי מחבלים.
"פרסתי את החבר'ה שהיו איתי מסביב לת חנה. רצינו לשמור שהמחבלים יישארו בתוך התחנה ושאם ינסו לצאת לא יגיעו לאזרחים, ואנחנו נוכל להילחם בהם. כשניסינו להיכנס לתחנה זיהינו פצועים בצד השני שלה, ור צינו לעבור לשם כדי לסייע להם. בצד השני פגשנו את מפקד מחוז הדרום שהיה פצוע קל ולוחם נוסף. הבנו שצריך לגבש תכנית. מבחי נתי, באותו שלב, האירוע כולו היה בשדרות, ולא הבנתי עדיין שאנחנו רק אירוע נוסף ולא האירוע המרכזי.
"בשלב הזה התקשר אלי ב', שהוא רכז שטח בשב"כ. אמרתי לו שיגיע לתחנה. בינ תיים חברו אלינו כוחות נוספים, וגם חובש של איחוד הצלה. החובש רץ לטפל בשוטר פצוע, ואז נפגע מירי של צלף. בהמשך הרחוב עמד טנדר ריק של המחבלים. הלכתי לטנדר ולק חתי ממנו תחבושות וחוסמי עורקים. ראיתי גם מכשיר קשר ולקחתי אותו.
"את הציוד הרפואי הצלחתי להעביר לחו בש ששכב על הכביש, אבל הוא לא היה מסו גל לטפל בעצמו. אני ויס"מניק נוסף חיכינו לרגע שבו נוכל להביא אותו, ואז רצנו כמו שלא רצתי בחיי, הוצאנו את החובש ונתנו לו טיפול ראשוני. את מכשיר הקשר העברתי לב', שמבין את השפה והחל לשאוב מידע על הפעולות של המחבלים.
"כשראינו שהלחימה נמשכת ויש כוחות בשטח, יצאנו לסרוק את העיר. עוד לפני כן אספנו את המידע מהקשר. למדנו על היקף הכו חות, העמדות והתוכניות, ואפילו את השמות שלהם. זה הכריע את הקרב. הצלחנו לבודד את הפעילות שלהם ולהקדים אותם. זה היה גיים צ'יינג'ר.
"בהמשך, דילגנו לכל המקומות שעליהם קי בלנו התראות לחדירה וסרקנו אותם. סייענו בכל מה שאפשר. פינוי פצועים, חיפוי וסרי קות. קיבלנו אינדיקציה על טנדר שעליו אנ שים חמושים. בהתחלה חשבתי שהם מחבלים, אבל כשהסתכלתי דרך הכוונת ראיתי שאלה לוחמים של מג"ב.
"חזרתי הביתה בשעות הלילה המאוחרות, כמעט 20 שעות בתוך לחימה. במשך היום די ברתי עם אשתי בטלפון, אמרתי לה שלא ידליקו חדשות, שיהיו חמושים ושיהיו סגורים בבית. היא היתה גיבורה ויישמה הכל. בלי התמיכה מהבית לא יכולתי לעשות חצי ממה שעשיתי ביום ההוא".
"רצינו לשמור שהמחבלים יישארו בתוך התחנה, ושאם ינסו לצאת לא יגיעו לאזרחים. כשניסינו להיכנס לתחנה זיהינו פצועים בצד השני שלה, ורצינו לעבור לשם כדי לסייע להם"