תולדות הכישוף

"אנה קדברה" ממשיכה מסורת מפוארת של ילדים־מכשפים, שמגלים עצמם דרך הקסם ועל הדרך מצילים את העולם - עם המון דמיון וחיות, בסיפור ובאיור

שירי צוק | ילדים

עוד הרבה לפני שהמו"ל של ג'ואן רולינג הציע שתפרסם את סדרת "הארי פוטר" בלי שמה הפרטי, כדי שלא יידעו חלילה שהיא אישה - ילדים קוסמים הציתו את דמיונם של סופרים. יאנוש קורצ'ק עם "יותם הקסם" (שתורגם מקאיטוש המכשף, ובגרסאות מאוחרות חזר למקור), אורסולה לה גווין עם "הקוסם מארץ ים" ו"המכשפה הכי גרועה" של ג'יל מרפי היו רק חלק קטן מהספרים שנכתבו בנושא וזכו לתהילת עולם.

עד ל"הארי פוטר" זה קרה בטפטופים, אבל מהרגע שהסדרה ההיא התפוצצה ושברה כל שיא אפשרי, נראה שבדמיונו הקודח של כל סופר או סופרת עברה המחשבה "המממ, ילד קוסם... זה רעיון!" - ואלו ניסו לכתוב את הגרסה שלהם לאותו סיפור. התוצאה היא שכיום מדף ספרי הילדים בחנויות הספרים, ובייחוד מדף ספרי ראשית קריאה ונוער צעיר, עמוס סדרות על מכשפים וקוסמים, ובהם הסדרות הפופולריות "בית הספר לטוב ולרע" של סומן צ'ינני, "חבורה של קוסמים" של ניל פטריק האריס ו"קסם לא נורמלי" החינני.

גם סדרת ספרי "אנה קדברה", שנכתבה על ידי פדרו מניאס ופורסמה במקור בספרד ,2020־ב עוסקת בדיוק בזה. זהו סיפורה של אנה גרין, שנאלצת לעבור עם משפחתה לכפר עתיק בשם מונוויל, כדי שהוריה יוכלו להגשים את חלומם ולפתוח חנות עוגות. ללא ידיעתם היא מאמצת חתול רחוב בשם קוסמו, וכבר בלילה הראשון היא מבינה שיש במקום הזה משהו קסום.

בבית הספר היא נאלצת לשבת ליד אוליבר, ילד מעצבן במיוחד, שמספר לה שהאחוזה שליד ביתה מכושפת וקורא לה מכשפה - מה שגורם לה להפעיל את יכולות הכישוף שהיא בכלל לא ידעה שיש לה ולזרוק עליו פח, לגמרי לא בכוונה. היא מקבלת ריתוק ממורה קשוחה במיוחד בשם מדאם פרון, ובכיתת הריתוק היא פוגשת שלושה חברים חדשים. שם היא מגלה שמדאם פרון, החברים לכיתת הריתוק וגם היא - אכן מכשפים, והיא מצטרפת לחבורת הכישוף המקומית הזו.

בכפר מתעוררים כוחות הכישוף שלה, והיא צריכה ללמוד להשתלט עליהם בעזרת חבריה החדשים. היא גם לומדת שהיא בעצם זומנה לכפר מונוויל אחרי שאותרה על ידי קוסמו, החתול, ומגלה שמכשפים אכן רוכבים על מטאטא, אבל גם על אופניים או שואב אבק אם צריך. הגילוי הדרמטי ביותר, בספר הראשון, הוא שאוליבר, אותו ילד מעצבן - הוא בן לשושלת של ציידי מכשפות, שהשאיפה שלו היא כמובן לצוד מכשפים ומכשפות. כלומר - אותה.

מכאן ההמשך די צפוי: בכל ספר בסדרה הילדים

נתקלים בבעיה שכדי לפתור אותה הם צריכים להשתמש בכוחות הכישוף שלהם, אבל בלי להסגיר את העובדה שהם מכשפים (מהחשש לציד מכשפים). בין השאר, הם יצילו חיה קסומה, יתמודדו עם מפלצת במצולות, יבקרו באי קסום ויארגנו את מסיבת ליל כל הקדושים, שתהיה, כמובן, קסומה במיוחד.

אז נכון שהשלד העלילתי לא מאוד מפתיע, אבל לסדרה הזו יש לא מעט יתרונות שמחפים על הנושא המשומש. כך, למשל, כבר בפתיחת הספר הראשון אנה קדברה שוברת את הקיר הרביעי ופונה באופן בלתי אמצעי אל הקוראים, כשהיא נותנת להם פרומו קצר ומשעשע לגבי הסיפור שיסופר: "הסיפור שאתם עומדים לקרוא הוא על איך גיליתי שאני מכשפה )...( ואיך הפרתי את הכללים שאסור להפר. אה, וגם איך, על הדרך, כמעט השמדתי כפר שלם".

עולם הדימויים של אנה עשיר מאוד. הקורא המשועשע ייתקל לא פעם בדימויים כמו "הריח כמו מיטה של ויקינג שאכל שעועית לארוחת ערב", או "היא נראתה כמו קלמרי עצום שרוקד בלט" ו"היער (היה) חשוך יותר מבית שחי של עטלף".

עיקר כוחה של הסדרה הוא בשילוב שבין ההומור לדמיון, והסיטואציות הן תמיד קומיות. כך, למשל, כשחבורת הילדים־מכשפים מצילה חיה קסומה היא לא סתם חיה, אלא חזקרן, צאצא של חזיר בשם מיסייה בייקון וחדת־קרן בשם פיפי פונפון, שעף באוויר, בדיוק כמו בקלישאה "כשחזירים יתחילו לעוף".

במהלך החיפוש אחרי החזקרן, שנחשף לרגע לעיני אוליבר ובכך הופך את הסיטואציה למותחת

ֵּר, יגלו שלמורה שלהם צמח אף של חזיר, ויבשלו שיקוי שיכלול מרכיבים כמו קוצים של קקטוס, אנחות של נחש ושפם של עכברוש ג'ינג'י. בספרי ההמשך הם גם יעופו על מיטה מעופפת (הומאז' לספר "המיטה המעופפת", יש לשער), ימציאו מילות כישוף מחורזות (החלק היותר חלש של הספר, ומן הסתם בספרדית זה נשמע טוב יותר) ויועילו לאיכות הסביבה, כשינקו בקסם אגם מזוהם, ביתה של הספלוגל פאטי. בסדרה המקורית יש בינתיים 13 ספרים, מהם תורגמו חמישה - התרגום המוצלח מספרדית הוא של מיכל שליו, והסדרה (המנוקדת) מיועדת לילדים בני ,9-6 אבל מתאימה גם לקריאה משפחתית.