40 שנה במדבר בשביל שיכון רכבת?
תגידי רגע, חרוסת, את יודעת משהו על המקום הזה? כי אני שמעתי דברים לא טובים. אני הייתי מעדיפה לצאת ממצרים לפריז. זבת חלב ושרדונה, מה, לא? אבל אף אחד לא שואל אותי סיפור לקראת החג
הלו? חרוסת?
כן, מה נשמע מאמי? איך הילדים? כולם בסדר? רק התקשרתי לאחל חג שמח. אתם עם גיסתך? חמותך מגיעה? כן, כן, גם אנחנו כבר בדלת. כן, ארזתי הכל. רציתי לצאת כבר לפני שעתיים, להקדים את הפקקים. התיקים כבר היו מסודרים ליד הדלת, אבל האמצעי החליט שהוא לא רוצה לנעול את נעלי הספורט שלו, אלא את המגפיים הסגולים. ואני אמרתי לו ״למען השם, יהונבח, עכשיו אפריל ואנחנו בפאקינג מצרים, לא הולך לרדת גשם״, וגם ככה העליתי את בגדי החורף לארון שלמעלה כבר לפני שלושה שבועות. אבל הילד בוכה, אז כמו מטומטמת הבאתי את הסולם והתחלתי לחפור בארגזים. תאמיני לי, הילד הזה הוא מכת אמצעים.
תסבירי לי, חרוסת. הרי אפשר להשתגע. אתם רוצים לנ דוד - בסדר גמור. אז תודיעו באופן מסודר, תשימו בקבוצה של ההורים, שנוכל להיערך. צריך להתארגן, לעשות קניות, מצות ללא גלוטן כי יהוצדף הוא צליאקי - אבל לא, הכל מהיום להיום.
אתמול, כשהודיעו, אמרתי לבעלי "רד למחסן, תביא את האוהל". ״איזה אוהל״, הוא אומר לי. מה זה ״איזה אוהל״ - האוהל שדזבין אבא ב 1,500 זוזים, כי הוא החליט שמעכשיו הוא לוקח את הילדים לטייל כל שבת. האוהל בטח עדיין עם הטיקט. תרי זוזי לא הייתי משלמת. חרוסת, אמרו ליל שי מורים - האינטליגנט ארז תירס גמדי וטונה! לא, זה פיפי. זה ל"אבא פגום".
מה אני אגיד לך, חרוסת?
וואלה יופי. הגב רים החליטו שיוצאים ממצרים, אבל על מי זה נופל? מעבדות לחירות, עאלק. חירות של מי, ממה׳לה? אז שמשה רבנו יבוא להוציא את הילדים האלה ממצרים, כי אני לא מצליחה. ולמה כל פעם אותו סיפור, חרוסת? אני מוכנה כבר שלוש שעות, ואני עומדת ומחכה להם. לא, יהושכח, אתה לא יכול לקחת איתך את כל המשאיות, אתה צריך לבחור אחת. לא, אחת. אחת! כן, במדבר יש הרבה חול.
אתם הלכתם לשירותים? את הלכת, נביעה? מה "לא צריכה", היא תמיד אומרת שהיא לא צריכה ואז בחניה אומרת שיש לה פיפי. כן, את כן. כן, את כן. אני לא רוצה להתווכח. בסדר, אז אין לך, אבל אני מבקשת שתלכי בכל זאת. לא, אין שם שי רותים, נביעה, השנה )לפי חוקרים מסוימים( היא ,1230 את פשוט תעשי בשיח.
חרוסת, מי זה שם?
הילדים של אחיך? ככה זה, מתרגשים, זה פסח ראשון שלהם. מה קיבלת מתנה לחג? עוד סיר בשר? נו, העיקר הכוונה. אני? לא יכולה לעמוד על הרגליים. ועוד לא יצאנו! את מבינה, תשע מכות היה להם להתלבט, אבל לתת לחלות שלי לתפוח? זה לא. לא, יהונבח, אני הכנתי לכם מצה עם קוטג׳ ואתה תאכל את זה. לא? אז כנראה אתה לא באמת רעב. אני לא מכינה יותר כלום. מה אני, עבד? אבל למה אף אחד לא מוכן? למה תמיד אני צריכה לצעוק בשביל שאתם תתחילו להזיז את עצמכם? נשבעת לכם שאם אני אשמע אתכם רבים שוב על הטאבלט - אני לוקחת אותו, ומצידי שתסתכלו עכשיו 40 שנה על אבנים. כבר יוצא לי עמוד עשן מהאוזניים!
חרוסת, מה אני אעשה עם הילדים האלה? נביעה, למה את לובשת בגד ים? אבל אנחנו לא נכנסים למים! ככה! כי הוא יחצה את הים! את מבינה מה זה "חרבה"? לא, את לא הולכת לשחות עם דולפינים. ותעירי את אבא.
יהושכח, למה אתה רק עם גרב אחת? איפה הגרב השנייה של- אאוץ׳!!! עוד פעם הסלון מלא צעצועים? יהושכח, אני דרכתי עכשיו על הפירמידה שאמרת שתאסוף אתמול בצה ריים!!! ולמה יהוקפץ מסתובב ככה? מישהו יכול לנגב לו את הנזלת? את יכולה להסביר לי למה רק הילדים שלי תמיד נראים כמו קבצנים באלכסנדריה? ולמה הדלת פתוחה??? תסגרו את הדלת! הבית מלא בזבובים מהדם על המשקוף.
נו, מה. רצתי לשוק, קניתי גדי. מה זה גדי, גדי לבן. עשה לי קקי בסלון. זהב לקחתי מסמירה. הסתכלה עלי מוזר, אבל נתנה, בטח שנתנה. חמש שנים הכביסה שלה מטפטפת על הכביסה שלי, חסר היה לה שלא. אנא עארף למה צריך זהב? אני יודעת? אולי ירצו לבנות פסל מזהב ולהשתחוות לו חחחחחח. תאמיני לי, אני אשתחווה, כמו גדולה אני אשת חווה, אם רק נצליח לצאת אי פעם מהבית.
תגידי רגע, חרוסת, את יודעת משהו על המקום הזה? כי אני שמעתי דברים לא טובים. ללכת 40 שנה במדבר בש ביל שיזרקו אותי בשיכוני רכבת? אני הייתי מעדיפה לצאת ממצרים לפריז. זבת חלב ושרדונה, מה, לא? אבל אף אחד לא שואל אותי.
הוווו, יופי, הנה אבא קם. בוקר טוב אליהו, ישנת טוב? אפשר קצת עזרה כאן? מה אתה מחפש? המכנסיים שלך בערימות של המקופל. לא, לא! אל תיגע!!! אני אביא לך! בינתיים תנגב ליהוקפץ את האף. ותחליף ליהושכח חיתול, לדעתי הוא הוריד שמה 2 קילו טיט. ותרד בבקשה למחסן. כן, עכשיו, כי אמרת שתעשה את זה אתמול. לא, אני לא יודעת איפה הגזייה שלך. לא, אני לא יודעת איפה הפנס שלך. לא, אני לא יודעת איפה המפות סימון שבילים שלך. מה צריך עכשיו מפה? יש עם! הוא הולך - לך אחריו!
שנייה רגע, חרוסת.
לא, מאמי, אני לא יודעת אם משה יעשה שוב את הקטע עם המטה והנחש. אם אתה רוצה אז תבקש ממנו אתה, יהונבח. אותי יותר מעניין אם הוא יכול להפוך מטה למטאטא ולהעביר פה ויש, כל הבית מלא תבן. טוב, חרוסת, אני צריכה לסגור. הרי אם אני לא אתערב אף אחד לא ייצא מכאן אף פעם. תודה רבה, נביעה! בשעה טובה באמת! לקחתם קרם הגנה? יהונבח, איפה הכובע? יהושכח, תזמין את המעלית. יהוצדף, אם ככה אתה הולך להתלונן כל הדרך - אני מודיעה לך כבר עכשיו שאנחנו חוזרים למצרים.