תואר באלימות
הסלמה במחאת הקמפוסים ● באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס פרצו עימותים קשים בין תומכי ישראל לאנשי המאהל הפרו־פלשתיני - והמשטרה נאלצה להפריד ● משטרת ניו יורק נאלצה לפשוט על בניין באונ' קולומביה ולחלץ פרו־פלשתינים שהתבצרו במקום ● מנגד, שני מוסדות נכנעו לדריש
מחזות כאלה טרם נראו במחאת הקמפוסים בארה"ב: באוניברסיטת קולומביה פרצה משטרת ניו יורק לתוך בניין ופינתה ממנו בכוח מתבצרים פרו־פלשתיניים, ואילו בחוף המערבי נאלצה המשטרה להפריד בין תומכי ישראל לבין אנשי מאהל המחאה בעקבות עימותים אלימים במקום.
לוס אנג'לס: קרבות במדשאה
התגרויות באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס )UCLA( פרצו מסביב למאהל שהוקם לפני כשבוע. בימים האחרונים היו עימותים מילוליים בין הצדדים, כאשר מצד אחד שלטים לשחרור פלשתין, ומנגד – קריאה לחמאס לשחרר את החטופים. שלשום אף הוטס מעל לקמפוס מטוס קל עם השלט Jewish Lives .Matter אלא שאמש (שעון מקומי), לאחר שהאוניברסיטה הכריזה על המאהל כבלתי חוקי ודרשה לפנותו "לפני שיהיו השלכות", העימותים התפתחו למלחמה של ממש.
תומכי ישראל, רובם רעולי פנים, ניסו פעם אחר פעם לפרק את חומת המאהל, ירו זיקוקי דינור והשליכו אבוקות לתוך המאהל. מנגד, הותז לעברם גז מדמיע. באחד המקרים נראה תומך ישראל משליך מחסום ברזל לתוך המאהל.
לבסוף, ובאיחור של שעות בודדות, התערבה משטרת לוס אנג'לס במהומה ופיזרה את הניצים. ראשת העיר לוס אנג'לס, קארן באס, הודיעה כי האלימות בקמפוס "מזעזעת ובלתי נסלחת".
מנהטן: פשיטה באונ' קולומביה
4,000־כ ק"מ צפון־מזרחה משם המחאה באוניברסיטת קולומביה הגיעה לשיא, כאשר משטרת ניו יורק פשטה בלילה שבין שלישי לרביעי על בניין המילטון ופינתה ממנו את המתבצרים. במהלך פינוי המוחים מהמקום נעצרו יותר מ־001 סטודנטים פרו־פלשתיניים. נשיאת האוניברסיטה, מינוש שפיק, ביקשה מהכוחות להישאר בשטח הקמפוס שבועיים כדי למנוע את הקמת האוהלים מחדש.
ההשתלטות על בניין המילטון תיזכר גם בגלל אירוע ביזארי, שכנראה מלמד דבר או שניים על חינוכם וראיית העולם של המתבצרים. אחת ממנהיגות המתבצרים, דוקטורנטית בשם ג'והאנה קינג־סלוצקי, כינסה מסיבת עיתונאים ובה אמרה בין השאר כי הסטודנטים הפורעים דורשים מהאוניברסיטה לספק להם מזון ושתייה. כתב באירוע ביקש לחדד: "נראה שאתם אומרים 'אנחנו רוצים להשתלט על הבניין הזה ושאתם תביאו לנו אוכל'". קינג־סלוצקי אמרה שהכוונה רק לאלה שמשלמים עבור הארוחות, והתריעה שהמתבצרים עלולים לסבול מרעב ומצמא, ואף דיברה במושגים של "סיוע הומניטרי"(!) - כל זאת בלי לקחת בחשבון שהסטודנטים עצמם יצרו את ה"סיכון".
פינוי? ריצוי
אולם יש מוסדות אקדמיים בארה"ב שבחרו לא להתעמת עם הסטודנטים. באוניברסיטת בראון ברוד איילנד פירקו המוחים את המאהל לאחר שהנהלת המוסד הסכימה לדרישתם לדון במשיכת ההשקעות מצה"ל ולהצביע בנוגע אליה. "קואליציית משיכת ההשקעות של בראון" ו"קול יהודי למען השלום", שתי התארגנויות מאחורי המחאה, פרסמו הודעה משותפת באינסטרגם על הסיכום עם הנהלת המוסד. "ההסכם הזה היה בלתי אפשרי בלי העבודה הקשה של מאהלי הסטודנטים ברחבי המדינה, שכוחם הקולקטיבי אילץ את מנהלי האוניברסיטאות להכיר בתמיכה העצומה בפלשתין בקמפוסים", כתבו.
דובר האוניברסיטה, בריאן קלארק, אמר שהדבר לא כה פשוט לביצוע, כמו שאולי נראה לסטודנטים. לדבריו, בראון אינה משקיעה ישירות בצה"ל אלא נעזרת במנהלי השקעות חיצוניים - "שכולם מקפידים על סטנדרטים אתיים גבוהים ביותר".
באוניברסיטת נורת'ווסטרן שליד שיקגו גם ניסו תחילה להיאבק, אולם בסוף התקפלו, ושלשום הכריזו על עסקה: למוחים יותר להישאר אם יסכימו לפרק את המאהל ויגבילו את ההשתתפות במחאה רק לסטודנטים הלומדים במוסד. יתרה מכך, האוניברסיטה נאותה לכונן ועדת השקעות ואף הבטיחה לממן שתי משרות לשני חברי פקולטה פלשתינים ולסבסד חמישה סטודנטים פלשתינים.
מאז המעצרים הראשונים של הסטודנטים בקולומביה ב־81 באפריל המחאה התפשטה לעשרות מוסדות אקדמיים ברחבי ארה"ב. נכון לשעת סגירת הגיליון בוצעו יותר 1,500־מ מעצרים ב־82 מוסדות להשכלה גבוהה.