לצאת מהמשבר מחוזקים

כלישראל וונת ממשל ביידן להשהות אספקת נשק

כאיום על רקע המשך הפעולה הצ באית ברפיח היתה רק קצה הקרחון של דיונים מאחורי הקלעים בין ישראל לבכירי הממשל הדמוקרטי. פעם אחר פעם, גם בשיחת הטלפון עם ביידן השבוע וגם בפגישה עם בלינקן בש בוע שעבר, הבהיר רה"מ כי ישראל תפעל ברפיח כדי להסיר את איום הטרור משם, גם אם יהיו לכך השלכות.

אם בישראל חשבו שבממשל לא יעזו לממש את האיומים, ביממה האחרונה התברר שהממשל הדמוקרטי מוכן ללכת רחוק מסיבותיו הפולי טיות. בסמיכות מבהילה שבה אתמול המשלחת הישראלית מהמשא ומתן בקהיר ללא כל היש גים מול ארגון הטרור. בחמאס רואים כיצד הגב האמריקני הופך להפניית עורף, ומוכנים להסתכן עוד קצת בשדה הקרב מתוך הנחה שעוד רגע ארה"ב תסגור לישראל את השיבר.

קצת רקע היסטורי. ב 1967 היה זה הנשיא הצרפתי שרל דה גול שהודיע על אמברגו נשק על המדינה הצעירה בזמן מלחמת ששת הימים. הנשיא הצרפתי הבטיח כי אם ישראל תיזום מת קפת מנע הוא יעצור את משלוחי הנשק והמטו סים לישראל. ישראל לא נבהלה ויצאה למתקפה, במה שזכור עד היום כמלחמה המוצלחת בתו לדותיה. אותו אמברגו שאיים להצר את צעדיה של ישראל הוביל לשתי התפתחויות קריטיות: שת"פ עם ארה"ב בתחום החימוש; וחשוב מכך - תחילת פריחת התעשיות הביטחוניות בישראל. גם כעת, הצעד האמריקני שמחליש את ישראל נקודתית, מוביל להתפתחות במעבר לעצמאות בייצור נשק ותחמושת.

ישראל בזבזה חודשים יקרים בלגיטימציה הבינלאומית שהצטברה אצלנו לאחר מתקפת 7 באוקטובר, והגיעה למתקפה ברפיח עם מצ ברים ריקים. על כך יידרשו רה"מ ושר הביטחון לספק הסברים. עם זאת, לא יכול להיות שי דידתה הקרובה של ישראל מפקירה אותה מול המטרות שהיא בעצמה הצהירה כי היא שותפה להן: מיטוט שלטון חמאס, שראשיו כזכור מחו פרים היטב ברפיח.

הצעד האמריקני אמנם מחליש את ישראל כרגע נקודתית, אך הוא יכול להוביל להתפתחות חשובה עבורנו: מעבר לעצמאות לאומית בייצור נשק ותחמושת