"נדע גם להתמודד עם המתקפה האיראנית הבאה"
מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי נרגש מהדלקת המשואה בטקס יום העצמאות ● בראיון מיוחד ל"ישראל היום" הוא מספר על רגעי המתח בליל המתקפה האיראנית: "כססנו ציפורניים, 30 שנות עבודה התנקזו ללילה לבן אחד"
"עלינו להקדים תמיד את האויב, כדי לפתח את המענה לאיום שטרם קיים אצלו. תמיד יש לקחים, גם בעקבות
ליל המתקפה"
"ל'חץ '3 יכולות יירוט מחוץ לאטמוספירה. במקרה של איום גרעיני אפשר לשגר יותר מטיל אחד לכיוונו ולהגדיל את
הסיכוי להצלחה"
לאחר ההצלחה הכבירה של הת עשיות הביטחוניות בהתמו דדות עם מאות טילי הקרקע קרקע, טילי השיוט והכטב"מים ששיגרה איראן לעבר ישראל ב 14 באפריל, נבחרו בכירי התעשיות, ביניהם מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי, להשיא את משואת המגן בטקס הדלקת המשואות שייערך ביום שני.
בראיון מיוחד ל"ישראל היום" שהת קיים במהלך החזרות בהר הרצל סיפר: "מירי רגב התקשרה במוצ"ש ובישרה שבעקבות הפעילות של 'חץ' ומערכות ההגנה בזמן המתקפה האיראנית נבחרתי להשיא את המשואה, כמי שמוביל את הפרויקטים עשרות שנים.
"התרגשתי והופתעתי מאוד", שיתף לוי. "שמחתי שהוסיפו משואה של גבורה טכנולוגית". את הטלפון הראשון אחרי הוא הרים לאמא שלו, ניצולת שואה ואחות שכולה. "היא התרגשה מאוד ושמחה. היא מגדירה את האירוע הזה כניצחון שלה".
איך נערכתם לאותו הלילה? הופת עת מביצועי המערכת שאתה מפתח כבר כמה עשורים?
"המידע בנוגע לכוונות האיראניות התפתח עם הזמן, לא צריך היה להיות איש מודיעין כדי לדעת שטילים ייכ ללו בתגובה. בחנו עד כמה אנו ערוכים ברמת הנהלת החברה", סיפר. "כמי שמ לווה את מערכת ה'חץ' מתחילתה, אני יודע שאפשר לבחון אותה בדקדוק רב באמצעות סימולציות, אבל בסוף לדבר האמיתי יש מאפיינים משלו. אתה יכול להתכונן, ותמיד יש משהו שיכול לה פתיע אותך.
"כססנו ציפורניים. השעון תקתק, וקיבלנו אינדיקציות לשיגורים שה חלו במתקפה משולבת ומתוזמנת. 30 שנות עבודה מאומצת התנקזו ללילה לבן אחד, להערכות מצב בכל שעה. המערכות פעלו בדיוק של ננו שניות והצליחו ליירט 99% מהאיומים. זה מאוד מרגש, כי מי שמתעסק בתחום מבין שאין כאלה דברים.
"האיום המרכזי היה הטילים הבלי סטיים. כל איום כזה שנורה מטווחים של 1,500 ק"מ מגיע במהירות עצומה מהחלל, ונושא ראש קרבי של 500 ק"ג. פגיעה של ראש כזה במהירות שכזו היא בעלת פוטנציאל נזק בלתי רגיל".
אבל בתמונות של הצבא מבסיס נבטים הנזק לא נראה כל כך גדול.
"התמונות לא היו של ראשי קרב שה תפוצצו. כל בר דעת מבין שכשמתפוצץ חצי טון - רואים היטב את סימני הפי צוץ, הפיח וההרס. נפלו חלקים לקרקע וגרמו נזקים. לא כל התמונות שפורסמו מציגות פיצוץ של חצי טון".
דובר צה"ל עדכן כי 99% מהאיומים יורטו, אלא שאחוזי היירוט של החץ היו מעט נמוכים יותר. האם התחלתם בהפקת לקחים מ ?14.4
"המערכת עבדה בצורה פנומנלית. היא ביצעה מה שמוטל עליה, ומעבר. עלינו להקדים תמיד את האויב כדי לפתח את המענה לאיום שטרם קיים אצלו. אנו מסתכלים על התוצאות, גם כדי לתכנן את השינויים הבאים שי תאימו לעתיד. תמיד יש לקחים, גם בעקבות הלילה. השאלה עד כמה הם מאז'וריים, ו'חץ' עמדה בצורה טובה מאוד מול האיום".
ומה בנוגע לאיום גרעיני אפשרי? גם 99% לא יספיקו.
"איום גרעיני הוא אחת מנקודות היסוד של מערכות ההגנה בארץ, והמ ערכת תוכננה להתמודדות עם מגוון איומים. הדרך להתמודד עם האיום הגרעיני היא ליירט אותו כמה שיותר גבוה וכמה שיותר רחוק. ל'חץ '3 יכולות יירוט מאוד גבוהות, מחוץ לאטמוספ רה. ובנוסף, המערכת היא רב שכבתית ויודעת להפיק כמה הזדמנויות יירוט. אפשר לשגר יותר מטיל אחד לכיוון האיום ולהגדיל את ההסתברות ליירט את הטיל. ככל שהמטרה ערכית יותר מבחינת הסיכון - אנו יודעים לתת מענה מבצעי הולם".
עד כמה המערכת אוטומטית, ועד כמה יש חשיבות למפעיל?
"היא תוכננה לעבוד עם מינימום הת
ערבות אנושית, כי אין ברירה אחרת. מדובר בתרחישים שבהם טווח הזמן מהרגע שמגלים את האיום עד לרגע שמוציאים מיירט – הוא של שניות ואף פחות. אדם לא מסוגל לנהל בראשו תה ליכים מהסוג הזה אוטומטית, בייחוד עבור מספר איומים גדול, בו זמנית.
"המערכת תוכננה כך שתנגיש את הפתרונות האופטימליים, והחייל יכול לקבל אותם, או לפסול אותם במידת הצורך. גדולת המפעילים היא לנהל את האופרציה ולכוון אותה בצורה מתאימה בכל רגע. אני מצדיע לחיילי חיל האוויר שישבו במרכזי הפיקוד".
המחיר הרשמי של ליל 14 באפריל לא פורסם, אבל הנושא נמצא בשיח.
"השאלה היא מה פוטנציאל הנזק של האיום, אם הוא היה פוגע בבית ומוריד אותו, על כל האנשים שבתוכו. עלות המיירט בטלה בשישים, המערכת היא אופטימלית ולא מוציאה סתם מיירטים, היא מנהלת את המשאבים שלה. אני לא יודע כמה עלה הלילה. ישראל מחזיקה את הארסנל הזה כדי למנוע את הנזק".
האם לא השקענו קצת יותר מדי בהגנה ופחות מדי בהתקפה?
"מערכות שכאלה הן זרוע מיוחדת של המדינה, שנותנת לאנשיה הגנה ואת האפשרות ליירט את הטילים התוקפים. אין הגנה ללא התקפה ואין התקפה ללא הגנה. החוסן של מדינה הוא היכולת שלה לבחור איך ומתי היא מגיבה, או איך היא מפעילה את ההתקפה. כשיש מערכות הגנה, מקבלי ההחלטות יכולים לקחת את הזמן הנדרש כדי להחליט על תגובה. אין אדם בעולם שלא מבין שלישראל יש יכולת התקפית".
אחרי החלטת ביידן לעצור חלק מהחימושים - האם ישראל צריכה ויכולה להגדיל את הייצור המקומי ולהסתמך פחות על העולם?
"במהלך שמונת החודשים מפרוץ המ לחמה למדנו שהאויב שלנו העז לעשות דברים שלא חשבנו שהוא יעז. מאירועים כמו 7 באוקטובר או המתקפה למד נו כי המפתח להצלחה הוא קואליציות שיוצרות עוצמה בלתי רגילה.
"לישראל צריכה להיות יכולת כחול לבן, אבל צריך גם להרחיב את הקואליציות בייצור אמל"ח, כי העולם משתנה. יש צורך בארסנל מלחמה של חודשים, לא לשישה ימים או לשלושה שבועות. ולקואליציות יש משמעות".
ערב המלחמה חתמתם על מכירת 'חץ '3 לגרמניה, בלוחות זמנים מאת גרים. כעת אתם נדרשים גם להשלים את המלאים בישראל. האם תעמדו בלוחות הזמנים שלהם התחייבתם?
"המחויבות שלנו לעסקה עם גרמניה היא מלאה, ללא פשרות. ביום הראשון של המלחמה החלטנו שאנו עובדים בעצימות מלאה. אין קו ייצור שמער כת הביטחון צריכה שלא פועל לטו בתה, ובמקביל אנחנו פועלים באותה עצימות מול לקוחותינו בחו"ל. חזרנו מהחתימה על ההסכם עם גרמניה ימים בודדים לפני 7 באוקטובר, ומאז אנחנו עובדים בקצב. לוחות הזמנים מאתגרים ונעמוד בהם".
המחלוקת עם האוצר בנוגע לחרי גות השכר בתעשייה האווירית עלו לה לפגוע באספקת המערכות?
"העיתונות מסקרת את המחלוקת בין התעשייה האווירית למשרד האוצר, אשר במסגרתה הודיע יו"ר ארגון העו בדים יאיר כץ שאם יצטרך, יפגע בע סקה בין ישראל לגרמניה או בעס קאות דומות לה. התעשייה האווירית היא אחת החברות האחראיות בעולם, אנו מחויבים לעסקה לגרמניה בצורה מלאה, נעשה הכל שהעסקה לא תיפגע.
"יש לנו בעיה עם האוצר. הנהלת החברה, ועד העובדים והיו"ר עומדים מול האוצר ואומרים שאנחנו עובדים סביב השעון בתקופת לחימה כדי לספק את צורכי ישראל, ומצד שני המכירות שלנו מכניסות הרבה כסף לישראל. המשמעות של עיסוק בחריגות השכר בעת הזו היא למשוך לעובדים כסף מהכיס, וזה לא יקום ולא יהיה. זה לא הזמן לעסוק בכך, צריך לחכות שהמ לחמה תירגע ולמצוא פתרון ביניים".
האם 14.4 גרם למדינות נוספות לבקש לרכוש את החץ?
"מאז הלילה ההוא ההתעניינות בעו לם גדלה. להרבה מדינות נפל האסימון והן הבינו שהן יכולות למצוא את עצמן בסיטואציה דומה".
תוך כמה זמן תצליחו להשלים מלאים לחיל האוויר הישראלי? האם האזרחים יכולים להיות בטוחים שגם המתקפה הבאה של איראן תסוכל כך?
"לא ניכנס למספרים, אבל אנחנו עובדים בקווי ייצור פעילים של החץ. גם 'חץ '3 פועל בצורה מתמדת, ועכשיו אנחנו בתהליך מואץ גם של פיתוח 'חץ ,'4 שיחליף את ה'חץ ,'2 ביירוט בתוך האטמוספרה ומחוצה לה".
לישראל יש יכולת שנבנתה במשך שנים, יש לה ארסנל של מערכות, כלים וטילים. ידענו להתמודד עם המ תקפה האיראנית, נדע גם להתמודד עם הבאה. האזרחים יכולים לתת את אמונם בתכנון של מערכת הביטחון".
"יש לנו בעיה עם האוצר. זה לא הזמן לעסוק בחריגות השכר בחברה, צריך לחכות שהמלחמה תירגע ולמצוא פתרון ביניים"