בעידן השכול הדיגיטלי

פרופ' אזי לב־און, חוקר אינטרנט ומדיה חברתית וחבר סגל בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל

לדברי פרופ' לב־און, המתמחה ברשתות חברתיות בהיבטים רבים, "השכול בדיגיטל, במלחמה הנוכחית, מאוד בולט. חלק ניכר מהחיילים, מהלוחמים ומהלוחמות מצויים שם עם חשבונות רבים ופעילות מאוד גדולה - וזה בא להם באופן טבעי", הוא אומר. "הם משתפים הרבה, גם מתוך הלחימה בעזה".

זה דבר חדש? חלק מהרשתות החברתיות קיימות כבר לא מעט שנים.

"נכון, אבל השינוי המרכזי הוא הסמארטפונים, הטלפונים החכמים שלא היו במלחמות הקודמות. חקרתי את השימוש ברשתות החברתיות במלחמת לבנון השנייה, בשנת ,2006 וכבר שם אפשר היה לראות ביטוי יותר נרחב ברשתות, אבל זה היה ממש התחלה של פייסבוק. המצב הנוכחי שונה בתכלית מלפני 18 שנים.

"הרשתות החברתיות מאוד התפתחו בעשור האחרון. אנשים ממש חיים שם. הצעירים היום מאוד דיגיטליים וכשחבר שלהם נופל או נפצע, הם מביעים צער, כותבים לזכרו ומשתפים על אירוע כזה או אחר. זה למעשה מה שהם עושים בשוטף".

השיתוף ברשתות החברתיות התחיל מייד בשבת השחורה?

"בהחלט. אנשים ביקשו לקבל מידע דרך הרשתות על קרוב שחלילה נחטף, נרצח או שלא ידעו מה עלה בגורלו. הרשת משמשת כלי שבו אנשים מרגישים נוח לשתף, לבקש, להביע וליצור קשר - ובמלחמה הזאת זה קורה ביתר שאת. גם כעת אנחנו

נחשפים לחגיגות מימונה מתוך עזה, לשיתופים של חיילים בטיקטוק או לתמונות מתוך בתים בעזה - הכל נגיש ומועלה לרשת בתוך דקות מהרגע שבו התמונה צולמה".

מה דעתם לגבי החשבונות הדיגיטליים של חללים, שממשיכים להיות פעילים אחרי מותם?

"זו שאלה מעניינת. האם החייל שמצא את מותו בקרב היה רוצה בכך? עד היום נתקלתי בהרבה צוואות לכאורה שהשאירו חיילים לפני מותם בפוסטים כאלה או אחרים. ברור שקרוביו מפעילים את זה לזכרו ומעלים שם דברים מרגשים, אבל בהיעדר דעתו של הנופל בעניין, יש כאן מקום לשיח מע

ניין, וגם אתי".

מהם השימושים המובילים ברשתות החברתיות שנוגעים למלחמה הנוכחית?

"כבר ביום הראשון אנשים רבים נעזרו ברשתות החברתיות ופרסמו תמונות קורעות לב בטלגרם ובאינסטגרם - גם של חטופים ישראלים שנלקחו על ידי המחבלים מביתם. הקריאות לעזרה היו משמעותיות: 'האם ראיתם אותם?', 'מישהו יודע מה עלה בגורלם?' מאוחר יותר רבים גם פרסמו ברשתות את דבר גורלם של יקיריהם, כשנודע מה קרה להם.

"יש, כמובן, סרטוני זיכרון בטיקטוק ובפלטפורמות אחרות, וגם אתרים שהקדישו מקום שבו אנשים כותבים כמה מילים של זיכרון וגעגוע לקרוביהם שנפלו במלחמה, סוג של הנצחה דיגיטלית.

"לאחרונה השתתפתי ביום עיון בספרייה הלאומית, שמרכז את תיעוד המלחמה שהחל כבר ב־7 באוקטובר. יש עכשיו מיזם גדול שמתעד את ההתכתבויות בווטסאפ בקבוצות של הקיבוצים על ידי משפחות שתיעדו הכל. כל אלה מסמלים את השינוי הגדול שחל במלחמה הזאת ברשתות החברתיות - והתיעוד הגדול הזה ישמש אותנו גם בעתיד".

פרופ' אזי לב־און