מסע שורשים בעקבות האנוסים
עבור התייר הישראלי הממוצע, ספרד היא כדורגל בברצלונה ותרבות במדריד ● אבל עריה העתיקות של ספרד חושפות את סיפורם העשיר של היהודים במדינה ● מהסודות של סביליה ועד הסמטאות של טולדו
מבחינת ישראלים רבים, היעדים החמים של ספרד הם, איך לא, ברצלונה ומדריד, שמציגות לראווה תרבות עכשווית ובת ימינו. אך אם ממשיכים הלאה ומבקרים בעריה העתיקות של ספרד, מתגלה בפנינו תרבות עשירה ביותר, שרלוונטית גם היום לכל יהודי באשר הוא - מורשת יהדות ספרד; אשר הגיעה לשיא תפארתה התרבותית והכלכלית במאה ה־31 ומאז החלה לדעוך, עד שב־2941 נחרבה עם חתימתם של המלכים הקנאים פרננדו ואיזבל על צו הגירוש מאדמות ספרד.
אחד מארמונותיהם המפורסמים של השניים, אלקסר, נמצא בסגוביה מצפון למדריד. כשמגיעים אל העיר מומלץ להקדיש כמה שעות לביקור במבצר המפואר, באקוודוקט והמשוכלל שבנו הרומאים לפני 2,000־כ שנה בכניסה לעיר וב"גבירת הקתדרלות" סנטה מריה דה סגוביה הגותית.
מלבד זאת, בסגוביה נמצאים שרידים המספרים את תולדות היהודים שחיו במקום. כנסיית קורפוס קריסטי ברובע היהודי נבנתה על חורבותיו של בית הכנסת הגדול בעיר. ממבט ראשון קשה למצוא סממנים יהודיים, אך בכניסה למקום מוטבעת על המדרכה המילה "ספרד" באותיות עבריות מוזהבות. הטבעה זו היא חלק מהיוזמה של השלטון המקומי הספרדי, "רשת הרובעים היהודיים", שבמסגרתה נעשות פעולות של שימור ושיקום בערים ובמבנים ברחבי ספרד, שבהם היתה נוכחות יהודית.
אתר תיירותי נוסף הוא המרכז הדידקטי היהודי, שבעבר שימש ביתו של דון אברהם סניור, מנהיגה האחרון של הקהילה היהודית שחי במאה ה־51. המרכז מספר את תולדות הקהילה וחושף פרקים מחייו רוויי התהפוכות של סניור, ששימש שר האוצר, היה מבין מקורביהם של המלכים פרננדו ואיזבל, ומי שבפועל גבה עבורם מסים. חרף קשריו הטובים עם המלכים, הוא לא הצליח למנוע את גזירת הגירוש מספרד ואף אולץ להתנצר.
בדרכנו אל הכפר הרבאס, שמחצית 4,000־מ תושביו הם צאצאים של אנוסים, אנו חולפים על פני העיר אווילה. בין חומות העיר שנשתמרו עד היום התגורר במאה ה־31 המקובל ר' משה די לאון, שעל פי המחקר, חיבר והפיץ את ספר הזוהר. עם הגעתנו אל הרבאס פגשנו בהרכב "לה קרמבה", שלקח אותנו לסיור מוזיקלי בכפר.
בהמשך מסענו לדרום ספרד אנו מגיעים לבירת אנדלוסיה - העיר סביליה. עד 1391 התהדרה סביליה בקהילה יהודית מבוססת, אך עם פריצתן של פרעות קנ"א נטבחו 30 אלף יהודים וחלק מאלה שנותרו התנצרו. בעיר לא מעט אתרי תיירות, ובהם פארק מריה לואיסה, שבשטחו הכיכר העירונית המרכזית של סביליה, מוזיאונים וגנים יפהפיים; קתדרלת סנטה מריה דה לה סדה, שבה, לפי טענות, קבור כריסטופר קולומבוס; ומצודת סביליה, שבה, אגב, צולמו חלק מפרקי "משחקי הכס".
העיר האחרונה שכבשו הנוצרים מידי המוסלמים במסגרת הרקונקיסטה היא גרנדה. אחד האתרים הבולטים בעיר, שמספר את ההיסטוריה המורכבת שלה, הוא מתחם אלהמברה המפואר, שהוכרז כאתר מורשת לאומית. המקום נוסד במאה ה־31 על ידי השלטון המוסלמי, הוסיף להתפתח בזמן שלטון המלכים הנוצרים והשתמר עד היום. כדאי להקדיש לסיור כמה שעות ולדאוג לרכוש כרטיסים בטרם תגיעו אל האתר, שכן מדובר ביעד פופולרי מאוד.
ממערב לגרנדה שוכנת קורדובה, בירת תור הזהב של יהדות ספרד, שבה חיו בין השאר המשורר והפילוסוף ר' יהודה הלוי (שעל שמו הוכרזה כיכר בעיר) והרמב"ם, אשר את פסלו פוקדים רבים מרחבי העולם, ומשפשפים את נעליו מתוך אמונה עממית כי מעשה זה יחכים אותם ויעתיר עליהם מזל. סמוך לפסל נמצא המוזיאון "קאסה ספרד", שהוקם על ידי סבסטיאן דה אוברס, בבית שרכש ברובע היהודי בעיר, ומאז הוא פועל לתפעולו ולהרחבתו וכן מארח משלחות יהודיות מרחבי העולם. בשיחה מרגשת שקיימנו איתו הוא סיפר שהחליט להקים את המוזיאון במטרה לכפר על העוול שגרמו הספרדים ליהודים בימי הביניים.
היעד האחרון במסע הוא העיר טולדו. מבין סמטאות העיר העתיקה אנו מגיעים לכנסיית סנטה מריה לה בלנקה, שגם היא נבנתה בבית כנסת מימי הביניים, ששמו אבן שושן. אתר נוסף שכדאי להגיע אליו במרחק הליכה הוא המוזיאון היהודי הספרדי, שהוקם בבית הכנסת אל טרנסיטו, שייסד הנדבן והבכיר היהודי שמואל הלוי אבולעפיה במאה ה־41.
תולדות טולדו
את מסע השורשים הזה יצרה לאה נצר, מנהלת מחלקת שורשים ושבילים - אופקים. "אני והצוות שלי מעוניינים לקרב את הקהל לשורשים היהודיים שלנו. ראשית באירופה, בעיקר ספרד, ובהמשך ליתר היבשות, כי זה שלנו, ויש לנו חיבור מיידי שאולי איננו מכירים מספיק", היא מסבירה, "זה גם מפתח גאוות יחידה, לפסוע בשבילים שהלכו בהם אבות אבותינו ולגלות שאנו כמיעוט השפענו רבות על התרבות הכללית". את המסר הזה היא מבקשת להנחיל גם לתלמידי תיכונים וחטיבות ביניים, ולכן עורכת סיורים מותאמים עבורם אשר לדבריה, "קיבלו את ברכתן של ממשלת ספרד ושל אגודת הידידות ישראל־ספרד, ונתמכים על ידי תורם בעילום שם".