שמאל, יהדות וערכים משותפים

נ שיאה התשיעי של ישראל, שמעון פרס, שהיתה לי הזכות לעבוד לצידו במשך יותר משני עשורים, אמר לי, מעת לעת, כי הוא מודאג מהיפוך המגמה בהתנהלותנו: מעם של אוריינות הפכנו לעם של בוריינות (מלשון בור). כיוון שכך, ולנוכח דבריו של יו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, שלשום על כך ש"השמאל שכח מה זה להיות יהודי", החלטתי תחילה לברר את משמעותם של שני מושגים אלו - שמאל ויהדות - ואחר כך לגלוש למסקנות.

שמאל, בהגדרתו הקלאסית, הוא גישה לחיים בתחומי החברה, הכלכלה, המוסר וההתנהלות הביןאישית. על פי תפיסתי, זו השמאלית, האדם הוא העומד במרכז. לא הרווח ולא היעילות. ברוח גישה זו, שניים אלו אסור שיבואו על חשבון האדם. יש שיכנו זאת אנושיות, יש שיקראו לכך סוציאליזם ויש, רחמנא ליצלן, יהדות. כיוון שבעידן הנוכחי בלי הערה סרקסטית אי אפשר, אזי כאיש שמאל (וגם כיהודי) לא הייתי מסכים להשתכר כמה מיליונים עבור עבודתי בחברה ציבורית מונופוליסטית (אילו היתה לי ההזדמנות לכך) שיש בה עובדי קבלן שאני, הבוס, מאשר להם להשתכר 5,000 שקלים לחודש לכל היותר.

שמאל בשבילי הוא גם אהבת המדינה, אהבת העם היהודי, דאגה לביטחון הלאומי והאישי, הערכה לחיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון, וכן רצון להשיג שלום - כי שלום הוא מרכיב חיוני בתפיסת הביטחון שלי.

היהדות והשמאל הם אסופות ערכים וקודי התנהגות שנקודות הממשק ביניהן רבות. היהדות היא המקור לתורות השמאל בכל תחומי החיים

שמאל זה גם יחס חיובי למיעוטים החיים לידי ורואים בעצמם אזרחים כמוני במדינת ישראל. לא ניסיון לכפות עליהם את גישותיי, לא איומים בהוצאת כרטיסים צהובים לבני מיעוטים שאינם מתלהבים בדיוק כמוני מסמליי.

בקיצור, לתשומת ליבו של מר גבאי - שמאל בשבילי זו תפיסת עולם ערכית מוסרית, ולא גישה אלקטורלית־פונקציונלית.

ועתה ליהדות. גם כאן הגדרותיי פשוטות: עבורי להיות יהודי פירושו, קודם כל, להיות בן אדם. הלוא כולנו נבראנו בצלם. בשבילי להיות יהודי זה ללכת בעקבות חזון הנביאים. אני בעד חזונו של הנביא ישעיהו: "ְוִכְתּתוּ ַחְרבוָֹתם ְלִאִתּים ַוֲחִנית וֵֹתיֶהם ְלַמְזֵמר וֹ ת. לֹא ִי ָשּׂ א ג וֹ יֶאל וֹגּ י ֶחֶרב ְולֹא ִי ְל ְמד וּע וֹ דִמ ְל ָח ָמה".

בתחום החברתי, דבריו הבאים של הנביא עמוס הם עמוד האש המאיר את דרכי במשך כל חיי: "כֹּה ָאַמר ה' ַעל ְשׁלָֹשׁה ִפְּשֵׁעי ִיְשָׂרֵאל ְוַעל ַאְרָבָּעהלֹא ֲאִשׁיֶב:וּנּ ַעל ִמְכָרם ַבֶּכֶּסף ַצִדּיק ְוֶאְביוֹן ַבֲּעבוּר ַנֲעָלִים".

וגם: " ִשׁ ְמע וּ ַהָדָּבר ַהֶזּ ה ָפּ ר וֹ תַהָבּ ָשׁ ן ֲא ֶשׁ ר ְבַּהר שְֹׁמר וֹ ן ָהעְֹשׁ קוֹ תַדּ ִלּ ים ָהרְֹצצ וֹ ת ֶא ְבי וֹ ִנים, ָהאְֹמרֹת ַלֲאדֵֹני ֶהם ָה ִבי ָאה ְו ִנ ְשׁ ֶתּ ה. נ ְשׁ ַבּ ע ...'ה ְבּ ָק ְד וֹשׁ ִכּ י ִהֵנּ ה ָיִמים ָבִּאים ֲעֵליֶכם ְוִנָשּׂא ֶאְתֶכם ְבִּצוֹנּת ְוַאֲחִריְתֶכן ְבּ ִסיר וֹ ת דּוָּגה".

והואיל וגם היחס למיעוט הערבי החי בתוכנו עומד על סדר היום הלאומי, גם כאן אני שואב ערכי מיהדותי: "ַוֲאַהְבֶתּם ֶאת ַהֵגּר ִכּי ֵגִרים ֱהִייֶתם ְבֶּאֶרץ ִמְצָרִים".

מכאן ברור שגם היהדות וגם השמאל הם אסופות ערכים וקודי התנהגות שנקודות הממשק ביניהן רבות מספור. היהדות היא המקור לתורות השמאל בכל תחומי החיים. השמאל לא יכול לשכוח מה זה להיות יהודי כי להיות יהודי, על פי גישתי, זה להיות שמאל. האחד הוא תולדה של האחר.