התנצלות היסטורית של "נשיונל ג'יאוגרפיק": "הכיסוי שלנו היה גזעני במשך עשורים"

המגזין "נשיונל ג'יאוגרפיק" הודה אתמול כי אופן הסיקור שלו בעבר של אנשים ותרבויות מסוימות היה גזעני. מהדורת חודש אפריל שהוגדרה כמהדורה מיוחדת תוקדש לסוגיית הגזע תחת הכותרת "שחור ולבן". מועד המהדורה המיוחדת נועד גם לציין 50 שנה לר ציחתו של פעיל זכויות האדם האמ ריקני, חתן פרס נובל לשלום, מרטין לותר קינג.

בשער המגזין מוצגות תאומות בנות ,11 מריסה ומילי ביגס, אחת לבנה ודומה לאימה הבריטית והשניה שחורה ודומה יותר לאביה יליד ג'מייקה.

במגזין הודו כי הם התעלמו בעבר מאמריקנים לא לבנים והציגו קבוצת ותרבויות שונות כ"אקזוטיות" או "פראיות" תוך כדי "הפצת כל סוג של קלי שאה", כך לדבריה של עור כת המגזין, סוזן גולדברג, שכתבה את דבר העורכת תחת הכותרת המפורשת "במשך עשרות שנים, הכיסוי שלנו היה גזעני. כדי שנתרומם מעל העבר שלנו אנו חייבים להכיר בכך".

מהדורה זאת כוללת בחינה היסטורית של כתבות המ גזין בסיועו של היסטוריון, פרופסור ג'ון אדווין מייסון. לדבריה של גולדברג, חלק מחומרי הארכיון של המג זין היוקרתי הותירו אותה "חסרת מילים". כולל תמו נה של אבוריג'ינים, ילידים אוסטרליים, עם הכיתוב "'שחורים מד רום אוסטרליה' רמת האינטליגנציה של פראיים אלה היא הנמוכה ביותר מקרב כל בני האדם".

לדברי פרופסור מייסון, במשך הש נים, ה"נשיונל ג'יאוגרפיק" פעל רק לחזק "גישות גזעניות". הוא הוכיח כי עד שנות ה 70 המגזין התעלם מהמי עוטים הלא לבנים שהוצגו רק כפועלים או עובדי משק בית.

הוא ביצע השוואה בין כתבה מ 1962 בה סיקרו את דרום אפריקה בשיא האפ רטהייד ובה בקושי עסקו בבעיות הגזע, לבין כתבה אחרת מ 1977 - בה התמקדו בהנהגה השחורה של המאבק בשלטון הלבן. לצד הבעיות, פרופ' מייסון ציין כי "זה אפשרי לפקוח את עיניהם של אנשים באותה עת שהוא סגר אותם".

שער המגזין