נכשל גם בביטחון: חמאס מתקשה להגן אפילו על אורחיו

ב לשכתו ברמאללה חלפה בוודאי בראשו של אבו מאזן, ראש הרשות הפלשתינית, המחשבה מה היה עולה בגורלו אם הוא - ולא ראש הממשלה שלו, ראמי חמדאללה - היה מגיע אתמול לביקור בעזה. האם גם הוא היה נחלץ מניסיון החיסול, והאם גם לו היו מניחים "רק" מטען חבלה בשולי הדרך, ואחר כך מאפשרים לו לחזור בשלום לביתו.

הנה עוד סיבה עבור אבו מאזן לא למהר לעזה, ולא לברך על הפיוס שלא היה עם חמאס. יש גם להניח שאבו מאזן לא שכח ולא סלח לחמאס על ההפיכה שביצע נגדו בשנת ,2007 עת השתלטו אנשי הארגון על הרצועה וחיסלו בדם קר רבים מאנשי אש"ף שנותרו בעזה. כמה מהם אף השליכו מגגות הבתים.

חמאס, כמו חמאס, מיהר להתנער מהאירוע ולגנות אותו בחריפות. הוא אף התגאה שאנשיו עצרו את האח ראים לניסיון החיסול, וכהרגלו הפנה אצבע מאשימה לעברה של ישראל, כאילו היא שעמדה מאחורי ניסיון הפיגוע השלומיאלי והחובבני. אבל כפי שישראל שבה וטוענת בכל פעם שנורה לעברה טיל משטח הרצועה, בין שחמאס אחראי לניסיון החיסול ובין שאחד מאותם ארגונים סוררים הפועלים כולם תחת עיניו הפקוחות הוא שעמד מאחורי ניסיון ההתנקשות בראמי חמדא ללה - הרי האחריות כולה מתגלגלת לפתחו של חמאס, בהיותו הריבון בעזה.

לחמאס אין כל אינטרס אמיתי בקידום פיוס פנים פלשתיני, אבל בה בעת הוא מעוניין בסיוע של הר שות כדי לקדם את הכלכלה המקרטעת של הרצועה. אחרי הכל, ביקורו של חמדאללה בעזה נועד לקדם פרויקטים בתחום הביוב ואספקת המים.

משום כך קשה להניח שראשי חמאס הם שעמדו מא חורי ניסיון ההתנקשות בעזה - אם אכן מדובר בכלל בניסיון חיסול, ולא בהפחדה או בניסיון לשלוח מסר מאיים לרמאללה. לבד מכך, ראש הממשלה הפלש תיני חמדאללה וראש המודיעין הכללי, מאג'ד פריג', אינם בעלי חשיבות המצדיקה השקעת מאמץ בחיסולם; בוודאי לא באופן העשוי לגלגל את האשמה לפתחו של חמאס. אפשר לכן שדווקא פלגים סוררים, הקשורים בחלקם לדאעש, עמדו מאחורי האירוע.

כך או כך, מתברר ששלטון חמאס הוא כישלון מו חלט לא רק בניהול ענייני הכלכלה והחברה ברצועה, אלא גם בתחום שעליו היתה גאוותו - תחום הביטחון. אחרי הכל, ניסיון להתנקש בחייו של ראש הממשלה הפלשתיני המגיע לרצועה בחסות של חמאס אינו עניין של מה בכך. ובכלל, אם חמאס אינו מסוגל לשמור על אורחיו, האם יוכל לשמור על מנהיגיו ועל מפקדיו?