תנו לקורנפיין לנהל את ההתאחדות
1 בשבוע שעבר גברי לוי עלה לשידור בתו כנית "עושים ספורט" בגלי צה"ל והציג את מועמדותו לתפקיד יו"ר ההתאחדות לכדו רגל. גברי, שחגג זה מכבר יומולדת ,80 הפ ליג בשבחים לגבי יכולות העסקנות של עצמו. האמת היא שהוא צודק. הוא באמת היה עסקן מצוין, אי אפשר לבטל דברים שהוא עשה אבל בחייאת. אחרי שנים של עסקנות אפרורית, זה מה שאנחנו צריכים?
וזה לא משנה אם זה גברי, לוזון, עיני או שטרן חלובה. כל הרשימה הזו היא קצת הרבה מאותו דבר בדיוק, שממנו שבענו ואולי אף בגללו לא התקדמנו לשום מקום. הגיע הזמן למשהו חדש. רעיון מקורי, יו"ר מחוץ לקופסה. וההצעה שהת פרסמה אתמול להציע את התפקיד לאיציק קו רנפיין היא בדיוק כזו.
אז נכון שיש לו ג'וב מפנק ולא רע בכלל בעי ריית ירושלים, אבל בכל ראיון שלו בתקשורת אפשר לשמוע את התשוקה לכדורגל, את הגעגוע למקצוע שלו כשוער ובהמשך כבוס בבית"ר ירו שלים, ושאם יגיע התפקיד הנכון הוא יחזור. וזה בהחלט התפקיד הנכון. מי שיצא באומץ נגד "לה פמילייה" ושילם על כך מחיר אישי כבד, הוכיח שיש לו אופי ויכולת להתמודד, להזיז הרים ול שנות דברים. עם הידע והניסיון שלו מבית"ר ירושלים, הקש רים הטובים שלו עם בעלי ומנהלי קבוצות אחרות, הוא יוכל לעשות את השינוי. מאז הקמת המינהלת, התפקיד של ההתאחדות הצטמצם לדאגה לליגות הנמוכות ולליגות הנוער והילדים, ובעיקר לנב חרת ישראל ולאיגוד השופטים. יש כל כך הרבה עבודה, והגיע הזמן שמישהו שיכול לעשות אותה יתמנה לתפקיד. עכשיו נותר לראות אם העסקנים בגוף האנכרוניסטי הזה יצליחו לסכל את המינוי, או 2יאפשרו לכדורגל שלנו להתקדם. קחו למשל את עצימת העיניים של ההתא חדות, הרשות לבקרת תקציבים והוועדה להעברת זכויות לנעשה בהפועל עכו. להתאח דות יש את "וייצמן יער", אבל בסופו של דבר הם קיבלו על מגש באדיבות העיתונאי שלמה וייס מ"וואלה" עדויות חותכות על המעורבות הישירה לכאורה של הסוכן דודו דהאן בעניינים מקצועיים כמו קביעת ההרכב הראשון. הכתבה פורסמה לפני שבוע, ועד עכשיו, לפחות על פני השטח, לא שו מעים על חקירה משמעותית ורצינית.
כשדברים לא מתנהלים בשקיפות, כשכולם יודעים על מעורבות בעייתית ומנוגדת לתקנון בניהול קבוצות )ולא רק עכו(, אבל מעדיפים לט מון את הראש בחול רק כדי שבאמת יהיו פה 14 קבוצות בליגת העל, הגיע הזמן לשינוי. ואם אין פה 14 קבוצות שראויות לליגת העל )רמז: אין(, אז תקטינו את הליגה. רק אל תשאירו אותנו עם מועדונים שמתקשים להוכיח זכות קיום, ומגלים לנו מי באמת עומד מאחורי הקלעים שלהם.