התקיפה רק המחישה את בדידותה של רוסיה
בשעות הבוקר של אתמול, כשהחלו להתברר תוצאות פגיעות הטילים החכמים של שלוש מעצמות המערב בשלושה מוקדים בסוריה, נשמעה במוסקבה אנחת רווחה גדולה. ההיקף המוגבל של התקיפה מאפשר לרוסיה להציג הישג. "אם לא הנחישות שלנו, אם לא האיום הישיר לפגוע בכוחות התוקפים", יטענו הרוסים, "המכה על סוריה היתה יכולה להיות הרבה יותר מאסיבית".
עצם ביצוע התקיפה בסוריה מהווה פגיעה ביוקרה של מוסקבה. הוכח שהיא לא מסוגלת למנוע פגיעה בבעל בריתה בשאר אסד, אף שכוחותיה מצויים בסוריה ומשמיעים הבטחות ליירט כל תוקף. אבל יעברו ימים ושבועות, והפגיעה המורלית תישכח. מבחינת הרוסים, חשוב יותר שמאזן הכוחות בשטח לא השתנה. יכולתו של אסד להמשיך לכתוש את יריביו, בסיוע של איראן ובגיבוי רוסי מן האוויר, לא נפגמה. אף להפך: כל הצדדים המעורבים במלח מת האזרחים בסוריה מבינים שהעונש על שימוש בנשק כימי כבר ניתן, ושום דבר לא מונע מאסד מלהמשיך לטהר את ארצו מכל מוקד של התנגדות. סביר כי הרוסים רק יתבעו ממנו שלא לחזור להשתמש בשאריות הארסנל הכימי, כדי לא לתת לטראמפ תירוץ להתערבות נוספת.
התקיפה המערבית בסוריה המחישה את בדידותה של רוסיה. שום גורם משמעותי לא עמד לצידה במערכה מול המערב. בימי המלחמה הקרה מצבה הבינלאומי של בריה"מ היה טוב בהרבה, שכן עשרות מדינות ניצבו אז במחנה שלה. כעת רק איראן מדברת בקול אחד עם רוסיה, וגם היא עושה זאת מטעמים שלה, ולא כדי לסייע לקרמלין. לעומת זאת, בחזית החשובה באמת לנשיא רוסיה פוטין, החזית הפנימית של דעת הקהל הרוסי, הוא יכול לסמן "וי" גדול. באופן פרדוקסלי, תדמיתו כמנהיג חזק ש"מרים את רוסיה מהברכיים" לא נס דקה בעיני מיליוני הרוסים, ואולי אפילו התחזקה.