יום הזיכרון: בבקשה, גלו רגישות
אני פונה אליכם, ישראלים הנמצאים בימין המפה הפו ליטית, וקורא לכם לכבד את יום הזיכרון לחללי צה"ל ואת האופן שבו חלק מהמשפחות אשר שכלו את יקיריהן בוחרות לציין אותו.
במדינתנו יש אנשים רבים שמבקשים מציאות אחרת. ייתכן שאינכם מסכימים לדרכם. אלה אנשים שמתע קשים לדבר עם מי שמוגדרים כאויבים ומחבלים ובכך מבטלים כל אפשרות להידברות עימם. כל הזמן טוענים שאין פרטנר לשלום, וכשהוא מגיע הוא לא מקבל אישור כניסה. מה כל כך מאיים בטקס משותף של אנשים שה מכנה המשותף שלהם הוא אובדן? הפלשתינים המגיעים לארץ משלמים מחיר בעבור עמדתם. הם מסתכנים בכך שקיצונים מקרב עמם יפגעו בהם, משום שהגיעו להביע סולידריות עם הכאב שלנו. הרחוב הפלשתיני מבקר את האמיצים שבאים לקשור קשרי פיוס, כי מבחינתו הם נפ גשים עם הכובש שלהבנתם וחווייתם מחריב את חייהם.
שר הביטחון מתנכל למשפחות השכולות שאינן מקהל בוחריו ולא מאפשר להן לקיים טקס המתאים לתפיסת עו למן. הוא מדרג את הטקס שלהן בציון "טעם רע" רק משום שמארגני הטקס, "פורום המשפחות השכולות" ו"לוחמים לשלום", מקיימים אותו יחד עם עמיתים פלשתינים, שגם הם נפגעו מסכסוך הדמים. הוא מנצל את כוחו וסמכותו לרעה, ואוסר על כניסתם של פלשתינים הבאים להביע סולידריות בטקס משותף של יהודים וערבים. זהו אקט פוליטי פוגעני כלפי משפחות שכולות שכואבות גם כך את מצבן. בשנה שעברה קיבלו את המשפחות השכולות באופן עוין ואלים. זה רק הפריד וחילק אותנו, והעלה חומות קיטוב ושנאה בין המחנות. זה הדבר הנורא מכל, והוא מאיים לפורר אותנו מבפנים
אני פונה אליכם ומפציר בכם לגלות רגישות כלפי מש פחות שכולות שאתם חלוקים על דרכן לפתרון הסכסוך בינינו לבין שכנינו. חלקן שכלו את יקיריהן בפיגועים ובמלחמות, והיו להן כל הסיבות בעולם לרצות בנקמה; למרות זאת הן בחרו אחרת. הן מעדיפות לדבר שלום ולא מלחמה. בשנה שעברה, במקום שבו התקיים הטקס, קי בלו אותן באופן עוין ואלים; ביריקות, קללות, איומים, צעקות, בשפיכת שתן ואיחולי מיתה. זה רק הפריד וחי לק אותנו כחברה עוד יותר, והעלה חומות קיטוב ושנאה בין המחנות. זה הדבר הנורא מכל, והוא מאיים עוד יותר לפורר אותנו מבפנים.
אתם חושבים שהם תמימים ולא מציאותיים. אתם כוע סים עליהם רק משום שהם מציעים פתרון שלא נראה לכם. אבל יש לזכור כי הם רוצים בקיומה של המדינה כמוכם.
רגע לפני כניסת יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעו לות האיבה, אנא מכם, אל תפריעו לטקס, גם אם אתם חלוקים עליו. הוא מתקיים בשולי פארק, באופן אישי ולא מתריס. ישירו שם, יקראו קטעי קריאה ויבקשו משאלה לסוף הסכסוך. הייתי אולי מגזים ומזמין גם אתכם להגיע ולשמוע על מה מדברים שם. בואו, צלמו, תעדו, כתבו ופרסמו את מה שתשמעו - ותנהלו על זה דיון ולא מלחמה.