דרוש: מפכ"ל נטול אגו שלא רץ לתקשורת
יועציו ומקורביו של המפכ"ל אל שיך עשו בחודשים האחרונים יד אחת עם בכירים בכלי תקשורת שונים כדי לייצר נרטיב שהארכת או אי הארכת כהונתו תיקשר לחקי רות המתנהלות נגד ראש הממשלה, ביודעם שהאמת הפוכה. בעבר הת חלפו מפכ"לים בעיצומן של חקירות ראשי ממשלה, וכמו אז, גם עתה אי הארכת כהונתו התקבלה לפי הספר. כמו מפכ"לים אחרים הסיבה לכך שהוא הולך הביתה היא אחת: הוא מונה על פי חוק לכהונה של שלוש שנים בלבד.
אלשיך לא היה הבחירה הראשונה של ארדן והוא מונה לתפקיד בעטיין של נסיבות כשהמשטרה נמצאה במ שבר. מי שנפגש עימו יכול להתרשם מחוכמתו אך גם מחוסר הבנתו את המטריה התקשורתית. בכתב המינוי שלו הוא נדרש, בין השאר, להחזיר את אמון הציבור במשטרה, אך מאמציו המוטעים לאטום את המשטרה, תוך התעלמותו מהעובדה שכלי התק שורת הם מרכיב חיוני בחיזוק האמון במשטרה, עשו את ההפך והעמידו לא פעם את חוסר ניסיונו באור הזרקורים.
את כהונתו צריך ללמד לא רק בבית ספר לשוטרים, אלא בכל קורס למנהלים בכירים: איך איש שב"כ עם יכולות מרשימות כל כך הצליח להקיף את עצמו ביועצים שייעצו לו לעשות את כל הטעויות שבעו לם. כשנכנס לתפקידו, הדבר הראשון שהונח על שולחנו היה תפוח האדמה הלוהט הידוע כ"פרשת ריטמן". במ קום לקרר את התבשיל ולאכול אותו לאט, השב"כניק, שנחשב למומחה על במודיעין אנושי, בלע אותו ונשרף. הפרשה גררה אותו לבתי המשפט, בג"ץ מתח ביקורת על התנהלותו, הוא התקשה להסביר מדוע אינו מאמין לקצינה שבית המשפט פסק שהוטרדה מינית, והתקשורת חגגה.
המשטרה בתקופתו עשתה אמנם קפיצת מדרגה בכמה תחומים בכל מה שקשור לשדרוג יכולותיה בתחו מי החקירות והמודיעין והסייבר, אך באותה נשימה עשתה פליק פלאק לאחור בכל מה שקשור ליחסיו של העומד בראשה עם השר הממונה עליו ועם ראש הממשלה. מי שה חדיר לארגון את הסלוגן "מניעה מצבית", הגורס כי הדרך היעילה למנוע פשיעה היא לצמצם את ההז דמנויות לביצוע עבירה, לא פספס שום הזדמנות להתעמת עם השר הממונה עליו ועם ראש הממשלה.
מי שחי בצללים וחלם להיות ראש שב"כ הקיף עצמו ביועצים שדחפו אותו לעשות כל טעות תקשורתית אפשרית, שהחלה בהצהרה בכנס של שוטרות ביום האישה כי לא ייבדקו מכתבים אנונימיים שיעסקו בהט רדות מיניות של שוטרות, המשיכה באמירה החד משמעית שהתקרית באום אל חיראן היתה "פיגוע", בעי מותים מתוקשרים שלו ושל דוב רת המשטרה עם השר הממונה ועם חברי כנסת, והשיא באותו פיאסקו של הראיון שהעניק לתוכנית "עו בדה", שבו הדליף שראש הממשלה צפוי למסור עדות בפרשת הצו ללות והאשים שגורמים בסביבת ראש הממשלה ניסו להלך אימים על חוקריו בלי לנמק. את הטעות הזו כבר לא היה אפשר לתקן.
אלשיך במו פיו סיים את הקדנ ציה שלו והפך באחת למפכ"ל לא רלוונטי. התייחסותו לחקירות ראש הממשלה ורעייתו ואמירתו הלא מוצלחת כי "לא אוותר על ערכיי כדי לקבל עוד שנה בתפקיד", סי מנו אותו כמפכ"ל שרודף את ראש הממשלה ומשפחתו ואפשרו ליריביו לטעון - די בצדק - כי אם זו רוח המפקד, כיצד אפשר לצפות שהחו קרים ינהגו ללא משוא פנים?
אחרי "עידן אלשיך" המשטרה זקוקה ל"עידן איזנקוט". היא זקו קה למפכ"ל מאופק ונטול אגו שצמח מלמטה, מכיר את הארגון על בוריו, עובד בשקט וללא משוא פנים, וב עיקר, בעיקר - לא רץ לתקשורת כל שני וחמישי.