יואב לימור

| עזה? איראן? הגזרה הכי סבוכה - יו"ש

העיסוק האינטנסיבי בסוגיה האיראנית, ובחודשים האחרונים סביב הסלמה אפ שרית ברצועה, השכיח עובדה פשוטה: הגז רה הסבוכה ביותר שעימה מתמודד צה"ל היא יהודה ושומרון.

החיכוך המתמיד בין מיליוני פלשתינים למאות אלפי ישראלים, הצורך להגן על מאות יישובים ואלפי קילומטרים של צירים והנגי שות הגבוהה למרכז הארץ - כל אלה הם כר מתמיד לטרור, בין שהוא מאורגן בידי ארגונים שמשתמשים בנשק ומטעני חבלה, ובין שהוא מתגלגל במוחו של יחיד )מה שמכונה בשפה המקצועית "טרור הבודדים"(, שמשתמש בא מצעי פשוט כמו סכין.

הסיבה שפיגועים כמו זה שבוצע אתמול סמוך לקניון בצומת הגוש לא מתרחשים מדי יום היא סיכול. מדי לילה פושטים כוחות צה"ל, בדרך כלל בהסתמך על מידע של השב"כ, על בתיהם של עשרות צעירים וצעירות פלשתי נים שיש לגביהם מידע שמחשיד אותם בכוונה אפשרית לבצע פיגועים. בשנה שעברה נעצרו כ 4,000 צעירים כאלה; ואצל רבים אחרים הספיקה אזהרה או שיחת נזיפה להורים כדי להשיג את אותו האפקט, בלי צורך במעצר.

הפיגוע אתמול מתסכל לא רק בגלל תוצא תו הקטלנית, אלא גם משום שכפסע היה בינו לבין סיכול. לגורמי המודיעין לא היה מידע מוקדם על המחבל; בהיעדר חתימה אלקטרו נית כלשהי קשה לדעת מה מתרחש במוחו של אדם יחיד. אבל במקביל להגעתו של המחבל לצומת הגוש הגיעה אמו נסערת לאחד המח סומים באזור ודיווחה כי בנה מתכוון לעשות פיגוע. הדיווח הועבר לכל הכוחות בגזרה, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. הגעת האם לדווח על בנה מלמדת על הלך רוח מעניין בציבור הפל שתיני - החשש של רבים מהשלכות הפיגועים שמבצעים יקיריהם. לא רק החשש הטבעי לחיי הבן, אלא גם חשש מהריסה אפשרית של בית המשפחה ומשלילת היתרי עבודה.

מסתבר שהמחבל יצא בבוקר מביתו בכפר יאטה ונסע לאזור חברון. לאחר שוטטות ארוכה, ומשלא מצא מטרה, המשיך לצומת הגוש. ייתכן שעל רקע הנוכחות הביטחונית המוגברת יחסית בצומת עצמו - פועל יוצא של שורת פיגועים בגל פיגועי הבודדים של 2014 ו 2015 - העדיף המחבל להתקדם לקניון, ולדקור שם.

ארי פולד, שנאבק במחבל בגבורה, הוא ההרוג השמיני בשבעה פיגועים מאז ראשית השנה )בפיגוע הדריסה בחודש מארס בצפון השומרון היו שני הרוגים(. 7 מההרוגים היו ביו"ש, ואחד בעיר העתיקה בירושלים. אפשר ללמוד מכך על האחיזה החזקה של כוחות הביטחון במרחב התפר, ועל הקושי היחסי של מחבלים להיכנס לתחומי הקו הירוק מול הקלות היחסית שבחיכוך עם האוכלוסייה היהודית ביו"ש.

מאחר שתוצאת לוואי מוכרת של פיגועים כאלה היא חקיינות, נדרשים כעת כוחות הבי טחון למאמץ סיכולי מוגבר - בוודאי בתקופה הקרובה של החגים שבה הכבישים ומוקדי הבילוי עמוסים בישראלים. כמדי שנה ביום הכיפורים יוטל מהלילה סגר מלא על השטחים עד למוצאי החג, מה שלא מקטין את הסיכון לתושבים היהודים באזור, גם על רקע קריאה גלויה של ארגוני הטרור )ובראשם חמאס( להגביר את מאמצי הפיגועים.

עד כה נתקלו הקריאות האלה בחוסר היע נות בולט: התברר שהציבור הפלשתיני מגלה עניין מועט מאוד בענייני המאבק הלאומי שלו. החשש כי האירועים בעזה או העברת שגרירות ארה"ב לירושלים יובילו למחאה נרחבת התברר כמוטעה. גם המהלכים האמ ריקניים האחרונים לא ממש משלהבים את הפלשתיני הממוצע, שעסוק יותר בטרדת יומו שעיקרה הבאת אוכל הביתה.

האינטרס הישראלי הוא לשמור שזה יהיה המצב גם בעתיד. הצעות פופוליסטיות שנש מעו אתמול - לנקוט צעדי ענישה קולקטיביים כנגד הפלשתינים בגדה - מנוגדות במפורש לאינטרס הזה.