להתקדם 30 שנה אחורה
התיירים הישראלים התאהבו בגאורגיה – והסיבות לכך רבות הנופים מדהימים כמו בסרט, ההיסטוריה מתעוררת לחיים מחדש, האוכל מצוין והעלויות נמוכות טיול לפנינת הקווקז
אנחנו לא מתעסקים בפוליטיקה, אנחנו פשוט אוהבים את ישראל", הצהיר גיאו, המדריך הגאורגי שליווה אותנו במשך הסיור במדינה המזרח־אירופית, שהפכה ללהיט של ממש בקרב הישראלים בשנים האחרונות.
התיירים הישראלים מסתערים על גאורגיה בשנים האחרונות, ויש לכך סיבות רבות. הנופים המדהימים מזכירים סרט וההיסטוריה מתגשמת מחדש. קל לדמיין כיצד חיו אבירים ונסיכות בתוך המבנים העתיקים, לשוט בנהר הקורה המרהיב, לעשות רפטינג בנהרות השוצפים, סקי בחורף במדרונות התלולים או לקפוץ מהר באמצעות מצנח רחיפה בקיץ. הגאורגים לא אוהבים להתעסק בפוליטיקה, ומרעיפים פינוקים ואהבה על התייר הישראלי, שמרגיש בבית.
הטיסות הזולות, עלות המחיה הנמוכה והנסיעות שיעלו לכם גרושים, פשוטו כמשמעו, מושכות רבים למדינה שמתפתחת במהירות. הגאורגים אוהבים אוכל טוב שכולל ירקות רבים, חלקם אפילו ישראליים במקור (מישהו אמר עגבניות שרי?), ואפשר לרכוש פורי, לחם מקומי, בכל מקום. אם אתם שומרי כשרות, תשמחו לשמוע שיש שתי מסעדות כשרות בטביליסי, ויש גם לא מעט חברות תיירות דתית שמספקות טיולים כשרים באזור.
האדמה מספרת את ההיסטוריה
אם אפשר לתאר את גאורגיה כולה במילה אחת, היא תהיה "דרמטית". מצוקים אימתניים, נהרות שוצפים בתוך ואדיות תלולים, מבצרים עתיקים שמציתים את הדמיון והיסטוריה, קרובה ורחוקה, שמספרת סיפורים נסתרים על נזירים שהקימו מנזרים בתוך מערות מסתור ומלכים שנלחמו בקרבות חסרי סיכוי והפכו לאגדות של ממש. מדובר במדינה שקיימת בתצורות שונות ומשונות זה אלפי שנים, והאדמה מספרת את ההיסטוריה.
"יש כאן כל כך הרבה בני 21 מישראל, נשארו לכם צעירים?" שואל אחד המקומיים, ויש לכך סיבה. בשנים האחרונות מגיעים למדינה אלפי צעירים ישראלים לטרקים. בד בבד, בזכות המכירים הנמוכים יחסית, זוכה גאורגיה ליחס מחבק גם מצד משפחות. בטביליסי תוכלו למצוא אטרקציות שמתאימות למשפחות וכך גם בברג'ומי, עיר תיירות שמתהדרת במעיינות גופרית ובשוק תיירים משגשג, שכולל אפילו לונה פארק קטן וגלגל ענק. חובבי העתיקות ימצאו בכל מקום טירות הרוסות ומשוחזרות שמציתות את הדמיון, ואפשרות כמובן לקנות מזכרות שמזכירות את העבר ואת העתיד.
אם אתם חובבי היסטוריה, תוכלו להגיע לוורדיזיה, עיר מערות שנחצבו בסלע על ידי נזירים והשתמרו במשך מאות שנים. שעה וחצי משם תבקרו בבית הכנסת הישן של אחלציחה - פעם גרו שם 3,000 יהודים אמידים, היום נותרו רק שלושה. גם בעיר הבירה טביליסי תמצאו עירוב של ישן וחדש. פסלים עתיקים של המלך גורגלסלי, המלך דוד הבנאי והמלך תמר (שמכונה "מלך" אף שהיתה אישה), וכן מנזרים וכנסיות עתיקות לצד בתי דירות ענקיים ומבנים ישנים ומטים ליפול. אם תעלו להר, שעליו הפסל של "מאמא גאורגיה", אחת האטרקציות המרכזיות של העיר, שהוקם על ידי הסובייטים ושאליו אפשר להגיע ברכבל או ברכב, תוכלו לראות את הישן והחדש מתחברים - בתים בני מאות שנים לצד מגדלים חדשים לחלוטין. גשרים שידעו כיבושים ושחרורים לצד גשר השלום המרהיב, שנחנך ,2010־ב ובניין אופרה שנבנה אך לא הושלם.
שאריות הקומוניזם
ממש מחוץ לטביליסי נמצאת מצחתה, אחת הערים העתיקות ביותר בעולם, שממוקמת בין שני נהרות. מצד ימין אפשר לעלות למנזר ג'וורי, שהוקם במאה השישית ומספק נוף מדהים לעיירה. על הכבישים של גאורגיה נוסעים כלי רכב חדשים לחלוטין לצד משאיות רוסיות צבאיות ישנות, שנלקחו לאחר התפרקות בריה"מ, ולאדות עתיקות. לטעמי, חלק מהקסם של המדינה נובע מההיסטוריה הקרובה כל כך, מהמבט לתוך בריה"מ שהיתה ואיננה ולהתאוששות ממנה. להתקדם 30 שנה אחורה.
יעד תיירותי נוסף הוא קזבג'י, עיירה המרוחקת כחמש שעות נסיעה מטביליסי ומספקת מזג אוויר קריר גם בשיא הקיץ וטרק פופולרי במיוחד לצעירים ולצעירים בנפשם. רבים מגיעים לעיירה זו כדי לעלות לכנסיית ג'ורג'טי ולקתדרלת השילוש הקדוש. מדובר באחד האתרים החשובים ביותר במדינה, והנוף שנשקף ממנה מרהיב. הנסיעה למקום אינה פשוטה ונעשית באמצעות רכבי שטח או בהליכה ארוכה ברגל.
בניגוד למדינות אחרות, גאורגיה מתאפיינת בסובלנות דתית גבוהה ולכן התיירים במדינה מגוונים מאוד. סעודיות בחיג'אב וברעלה מסתובבות לצד רוסיות במכנסיים קצרים ובגופייה, ישראלים חובשי כיפה לצד איראנים. העימותים נותרו במדינות המוצא, לכאן כולם מגיעים כדי להירגע.