הָרעוֹת של אחוז חסימה גבוה בבחירות

אחוז החסימה בבחירות לכנסת הועלה פעמים אחדות. בבחירות 1949 עמד על כ 0.83% מהקולות הכשרים. ב 1951 הועלה אחוז החסימה ל 1.0% וב 1992 הועלה ל .1.5% מאחר שבאותן בחירות ניתנו יותר קולות למפלגות ימין שלא עברו את אחוז החסימה מאשר למפלגות שמאל שכשלו, התברר כי השמאל זכה ב 61 מושבים למרות העובדה שרוב הקולות הכשרים ניתנו לימין. לקראת 2005 הועלה אחוז החסימה ל ,2.0% ובבחירות האחרונות כבר הגיע ל .3.25%

הרעיון מאחורי קביעת אחוז חסימה גבוה הוא למנוע ממפלגות זעירות עוצמה מוגזמת. התיאור המקובל הוא שהן "סוחטות" את השותפות המרכזיות בקואליציה ומערערות את היציבות בשל גחמותיהן. למעשה, אחוז חסימה גבוה פוגע במפלגות הגדולות לא פחות מאשר במפלגות הקטנות. הנה נות המרכזיות מאחוז חסימה גבוה הן המפלגות הבינוניות.

הדוגמה המקובלת היא רפובליקת ויימר בגרמניה, שק רסה עם עליית הנאצים לשלטון ב .1933 ברור שלקריסת הדמוקרטיה הגרמנית היו סיבות רבות, אך הגרמנים עצמם האמינו ברעות החולות של הפיצול, וקבעו אחוז חסימה של 5.0% עם קבלת החוקה של גרמניה המערבית ב .1949 היה זה אחוז החסימה הגבוה ביותר במדינות הדמוקרטיות שקיימו אז משטר פרלמנטרי. עם זאת, האחוז הגבוה גרם לא פעם לבעיות.

לרוב, אחוז חסימה גבוה לא מייצב את המערכת, ולמעשה פוגע במפלגות הגדולות לא פחות מאשר בקטנות. הנהנות המרכזיות מאחוז חסימה גבוה הן המפלגות הבינוניות

ב 2013 זכתה המפלגה הנוצרית דמוקרטית בבחירות. היא הגדילה את כוחה ב 7.8% וזכתה ב 41.5% מהקולות. אך שות פתה ה"טבעית" לקואליציה, המפלגה הדמוקרטית החופשית, לא עמדה בחסם והשיגה רק .4.8% מרקל נאלצה להרכיב ממשלה עם יריבתה העיקרית – המפלגה הסוציאל דמוקר טית, אף שאלה כשלו בבחירות והשיגו רק 25.7% מן הקולות. הרכבת הקואליציה בגרמניה הפכה למשימה מסובכת גם בשל התחזקותן של מפלגות קיצוניות מימין ומשמאל.

אצלנו בכנסת ה ,19 במהלך הדיונים בוועדת חוקה חוק ומשפט, הועלתה האפשרות של ניצחון אלקטורלי של מרקל שיסתיים בקשיים בהרכבת הממשלה, עוד לפני שהדבר ית רחש בפועל. הדוגמה ההיפותטית, שחזרה ונשנתה בדיונים, היא של פרלמנט בן 120 מושבים שבו מפלגה א' זוכה ב 59 מושבים, מפלגה ב' ב 51 מושבים ועשרת המושבים הנותרים מתחלקים בין חמש מפלגות שלכל אחת מהן שני מושבים. למפלגה א' חופש תמרון רב וקרוב לוודאי שהיא תרכיב את הקואליציה. אך אם תדחפנה חמש המפלגות הזעירות לאיחוד, בשל העלאת אחוז החסימה, יהיה כוחן בהרכבת הקואליציה זהה לכוח של שתי המפלגות הגדולות, שכן כל שתי מפלגות יכולות להשיג רוב בפרלמנט.

בפועל התרחש מה שהיה ידוע מראש. "יחד", מפלגתו של אלי ישי, לא עמדה בחסם החדש, ויכולת התמרון של הלי כוד צומצמה. אחוז החסימה החדש הביא גם להקמת הרשימה המשותפת. אמנם ייתכנו גם מקרים שבהם אחוז חסימה גבוה מייצב את המערכת, אך הסתברות התרחשותם קטנה ביותר.