חמאס הולך ומאבד נכסים ותשתיות לחימה

זו המנהרה ה 15 שצה"ל חושף בשנה האחרונה. צה"ל "נאחז" בעוד כמה מנהרות - אלה כנראה יושמדו בלוח הזמנים שיתאים לישראל. במקביל, נבנו כ 20 ק"מ מהמכשול התת קרקעי. זה בערך מחצית מאורך גבול הרצועה, כך שאפשר לחשב איפה אנחנו עומדים בנושא הזה. מדברים על עוד כשנה עבודה.

חיסול המנהרה אתמול מאותת שוב לחמאס כי הוא הולך ומאבד נכסים ותשתיות לחימה. כשמד ברים על מערכה גדולה, בלי קשר לעניין השריפות ואינתיפאדת הגדר, הזמן כנראה פועל לטובת ישראל. בזמנו נאמר על ידי בכירי צה"ל שהמכשול נועד בין השאר כדי להתיישר מול תושבי מערב הנגב. כך שאם תתפתח עוד מערכה, אפשר יהיה להסת כל לתושבים בעיניים ולהבטיח להם פחות או יותר שחדירה לצורך פיגוע ראווה גדול ביישובים - היא סעיף שירד מהפרק.

כל מערכת הבלונים, הצמיגים והמטענים היא תחליף חמאסי יחסית מוצלח לאופציות הלחימה שצה"ל שלל מהם. הם השיגו הישגים תעמולתיים מוגבלים אבל הצליחו להניע כמה גלגלי שיניים מדיניים. אך המחיר שהם משלמים הוא גבוה מאוד, ולמרות התמונות הבוערות בתקשורת, לישראל יש אורך נשימה.

אך יש בעיות עומק, שמשאירות כבר את המנהרות כסיפור מהעבר. הפלשתינים בעזה פיתחו יכולות רקטיות גדולות משהיו להם בימי צוק איתן. יש להם רקטות לטווחים קרובים, בעלות יכולת הרס גדולה בהרבה ממה שהכרנו - מה שמכניס את ישראל לדי למה לגבי מתווה המערכה, אם זו תפרוץ. יש בקבי נט הביטחוני כאלה שסבורים שאם נגיע לשם, צריך לאפשר לחיל האוויר חופש פעולה, ולדבריהם, חיל האוויר מסוגל לחסל את תשתיות הלחימה של חמאס, כולל הרקטות האלה, בתוך ימים ספורים. ההגדרה "חופש פעולה" מסתירה מאחוריה הנחות מסוימות שמעוררות התנגדות. אבל הכוונה היא שאין צורך אפילו להכניס כוחות קרקע.

כל זה נכון לעכשיו או לשנה הקרובה. אם נריץ את הסרט אחורה עשר שנים או 11 שנים בסך הכל, חמאס בקושי היה מסוגל לפגוע עם רקטות קסאם בשדרות, ובכך יצר בישראל תחושה של תבוסה מקו מית. היום נאלצת ישראל להשקיע הון תועפות כדי לנטרל את גולם המנהרות, חמאס מסוגל לירות עד גוש דן ומטעני ההרס של הטילים הולכים ומתעצ מים. מבט אל העתיד מראה שעזה מתקדמת במסלול של צפון קוריאה מוקטנת. המחשבה הזאת נשמעת מוגזמת, אבל לא אם מביאים בחשבון את המציאות שהשארנו שם בהתנתקות ב .2005 בשלב מסוים, בלי קשר להסדרה שראש הממשלה היה רוצה לה גיע אליה, ישראל תהיה מוכרחה לשאול את עצמה אם היא מוכנה שאזרחיה יחיו תחת איום פוטנציאלי שהולך ומחמיר. האם אפשר לבצע שם פירוז ביטחוני, נטרול האיומים השונים, בתמורה לשיקום כלכלי? קשה לראות היתכנות לכך. לא כשאיראן משקיעה הון ומאמצים ארגוניים בהשתלטות על הרצועה.