תרומה לקהילה מנהיגות צעירה - ונכונה
השבר שאחרי ההתנתקות הצית באריאל קלנר ובישראל שולדינר את הרצון לעשות משהו כדי לשנות את התודעה ולהעמיק את השיח ● "ההתיישבות חשובה מאוד, אבל התודעה לא פחות", הם אומרים ● התנתקות? גירוש?! לא עוד
הקמנו את 'חזון לאומי' באוגוסט ,"2013 מספר אריאל קלנר, "ואצלי לפחות, הרעיון התחיל להתגלגל כמה שנים לפני כן, איפשהו ,2005־ב אז היה המשבר הגדול שלי בתור איש ימין טיפוסי". כוונתו של קלנר לתוכנית ההתנתקות מגוש קטיף.
"בתקופה שאחרי האירועים הייתי במשבר גדול מאוד. השבר היה מכמה מקומות: בראש ובראשונה מזה שמה שהתבצע, התבצע על ידי המחנה הלאומי ועוד בתמיכה של איש ההתיישבות שהערצתי, אריאל שרון, האיש שבנה את ההתיישבות, איש העשייה, הבולדוזר האמיתי", הוא מספר.
קלנר ,)38) נשוי ואב לארבעה, מתגורר בחיפה ועובד כמהנדס. הוא מספר כי השבר השני שעבר עליו בתקופה הזו היה "כשראיתי איך כל המערכות במדינת ישראל התגייסו כדי לעזור לתהליך. המערכת המשפטית, התקשורת, הפוליטיקה - כולן נתנו את המעטפת למהלך ולביצוע; מעצרים של ילדות בנות ,14 בכפר מימון שלחו צבא לעצור אזרחים, והתקשורת שארגנה את המערכת רק כדי לאפשר למהלך להתבצע".
משני הדברים הללו קלנר הגיע לשתי מסקנות, הראשונה היא "שיש לנו בעיה גדולה בתוך המחנה הלאומי, בלהבין מה זה בעצם לאומיות, מה זה אומר להנהיג מדינה בכיוון לאומי".
השנייה היא ההבנה "שיש לנו בעיה שהשקענו אנרגיות רבות בהתיישבות, בבנייה... שלא תבין אותי לא נכון, אני תומך ואלה דברים חשובים, ואני לא יכול לבוא בדיעבד בטענות כי זה היה חשוב ושינה מהותית את המפה". אולם, כיום, "אנחנו חייבים להמשיך להשקיע במה שאני קורא לו 'עמוד שדרה לאומי' - מה שהזנחנו, את התודעה הלאומית בציבור שלא היתה מפותחת ואת זו של הפקידות הבכירה שלגמרי הזנחנו. בדיעבד, האמת היא שהם אלה שמשפיעים על קבלת ההחלטות שמשפיעות על התודעה, והם אלה שבסופו של דבר יצרו את הדה־לגיטימציה להתיישבות - מה שאפשר לאותו מנהיג לשנות ב־081 מעלות את הכיוון".
משפל לחזון
משלל הדברים האלה "פרצו" בו המחשבות איך אפשר ומה אפשר לעשות כדי לשנות את זה. מה שהבשיל בסוף, התבטא 2013־ב בהקמה של "חזון לאומי".
ישראל שולדינר, נשוי ואב לחמישה, גר בנתניה ועובד כמהנדס תוכנה ומערכות מידע. "אני חושב שנוסף על כל הכוחות האלה של התקשורת והמשפט, יש מה שאני קורא לו 'האנשים עצמם'. האנשים עצמם הלכו והתגייסו וקנו את הרעיונות האלה של הגירוש מגוש קטיף, מתוך אמונה שהם עושים משהו טוב", מסביר שולדינר. הוא חושב כי לשכנע את האנשים עצמם "להגיע לערכים לאומיים, לערכים שמרניים, בהקשר הכללי ולאו דווקא של ההתנתקות, זה משהו שהיה חסר מאוד. הוא חסר גם כיום. זה מה שמשך אותי לפעול להקמת הארגון".
זווית נוספת, לראייתו, היא שאותם אנשים "שכן יש להם את השכנוע הפנימי הזה - הרבה פעמים אין להם את הכלים. כלומר, אין להם הכלים המקצועיים והניסיון האינטלקטואלי להתמודד ולפעול בכיוון הנכון". כך, "אנשים שמגיעים לעמדות השפעה, כמו הפרקליטות, מערכת הביטחון וכדומה - האידיאולוגיה שלהם נשחקת עם הזמן".
שולדינר מוסיף שצריך לשים לב גם "למה שקורה בצד השני של המפה הפוליטית". הוא מפרגן לצד השמאלי של המפה. לדבריו, "התמקצעותם בהעברת מסרים, בחידוד הדברים, בהשתלבות במערכות קיימות ובהפעלתן היא חזקה מאוד. הם טובים בזה והם מתמקצעים בזה וצריך פשוט ללמוד מהם". כשהוא מסתכל עליהם, הוא אומר "שבמובן מסוים אנחנו צריכים להעתיק את ההתמקצעות ואת סדרי עדיפויות שלהם".
אלטרנטיבה אינטלקטואלית
איך אתם מתמודדים עם הרוחות הפוסט־ציוניות והפרוגרסיביות ששוכנות באקדמיה? "ב'חזון לאומי' באנו לתת אלטרנטיבה אינטלקטואלית לכל מה שמתרחש במקומות האלה", מצהיר קלנר. בארגון מאמינים כי "יש מספיק אנשים במדינת ישראל ש'יש להם את זה'". כלומר, "לא צריך הרבה כדי שאנשים ישתכנעו, כי זה בליבם גם ככה. הנטייה הטבעית של רוב הציבור היא שם, אז אנחנו קודם כל רוצים להדליק את הלפיד ואת הרעיון". הדבר הנוסף הוא שהם "באמת לא יכולים לעמוד מול הסטנדרטים של האקדמיה, ולכן מטרתנו היא לייצר תוכנית למנהיגות ציונית".
חשוב להם שהמשתתפים "לא יהיו קהל פסיבי שבא ומקשיב והולך, אלא שיהיו קהל שמקשיב, שירצו לתרגם את הנושאים ויהיו מוכנים להעביר את הרעיונות הלאה, בפן הציבורי או בפן אחר".
ל"חזון לאומי" יש תוכנית מתמחים, שנותנת כלים מעשיים לתרגם את מה שנלמד בקורסים. הארגון עורך שיתופי פעולה שבהם הם מפנים אנשים לארגונים חוץ־פרלמנטריים, ויש גם פרויקטים שעושים בתוך הארגון בתחומים שונים כגון משפט, מדיניות וכלכלה. בדרך זו הסטודנטים שהם מפנים לאותם אנשים וארגונים צוברים ניסיון.
שולדינר מסביר כי בתוכנית המתמחים הארגון משיג שתי מטרות, "ראשית, הם עוסקים בפעילות מעשית של תרגום רעיונות לפעולות, ושנית, אנחנו משפיעים על הזירה הציבורית כבר עכשיו".
אתם מזכירים את המילה "לאומי", מהם בעצם ערכים לאומיים?
שולדינר מסביר כי קודם כל צריך