מתל אביב לניו יורק
בסוף השבוע עלה בקולנוע "הגננת" בכיכובה של מגי ג'ילנהול, עיבוד אמריקני לסרט ישראלי מ 2014 של נדב לפיד • "יש משהו ייחודי ביצירה הזאת, זה סרט מאוד חדשני", אומרת ג'ילנהול
בסוף השבוע עלה לאקרנים הסרט "הגננת", עיבוד אמריקני לסרט הישראלי מ 2014 של הבמאי נדב לפיד.
"הגננת" עוסק בגננת שמנהלת חיים די אפורים ומשתתפת בחוג לכתיבת שירה, כשהיא מגלה שאחד הילדים בגן שבו היא עובדת כותב שירים מרשימים. היא לוקחת על עצמה לטפח את כישרון השירה שלו ויוצרת איתו קשר קרוב שהולך ומסתבך.
הסרט המקורי של לפיד הוקרן בבכורה ב 2014 במסגרת שבוע הביקורת של פס טיבל קאן וזכה לביקורות אוהדות. משם הוא המשיך לשורה של פסטיבלים ברחבי העולם, עד שהזכויות לסרט נרכשו בארה"ב לטובת עיבוד מקומי. את הסרט עיבדה מחדש וביימה הקולנוענית שרה קולנג'לו, ועם מפיקות השרה נמנות טליה קלינה נדלר ואסנת הנדלסמן קרן הישראליות, טרודי סטיילר )אשתו של הזמר סטינג( והשחקנית מגי ג'ילנהול.
ג'ילנהול גם משחקת בתפקיד הראשי של הגננת - תפקיד שאותו גילמה שרית לארי בסרט המקורי. בעיבוד האמריקני קוראים לה ליסה ספינלי, והיא חיה בפרברי ניו יורק. העיבוד האמריקני הוצג בבכורה בינואר האחרון בפסטיבל הסרטים העצ מאיים סאנדאנס, ובמסגרתו זכתה קולנג'לו בפרס הבימוי. הסרט עצמו היה מועמד בק טגוריית סרט הדרמה הטוב ביותר. בעקבות השבחים שקצר הסרט בפסטיבל, נטפליקס נכנסה לתמונה ורכשה את זכויות ההפ צה שלו, והוא הוקרן בפסטיבל טורונטו בחודש שעבר.
ג'ילנהול (40) זכורה מסרטים כמו "דוני דארקו", "המזכירה", "האביר האפל" ו"לב לא שפוי" )שעליו היתה מועמדת לאוסקר בקטגוריית שחקנית המשנה ב ,(2009 ומ ככבת כעת בסדרת הדרמה "הצמד" מבית .HBO בפסטיבל טורונטו היא קיבלה כבוד מיוחד והנחתה כיתת אמן, שם סיפרה על עשיית "הגננת".
"טלי ואוסנת באו אלי עם ההצעה לרי מייק של הסרט הישראלי", סיפרה ג'ילנהול באירוע, "התסריט של שרה כבר היה מוכן וידעתי שאני רוצה לשחק בסרט, אבל גם מאוד רציתי להיות מפיקה. כשקראתי את הטקסט - הוא ממש חדר אלי. יש משהו מאוד נשי וייחודי ביצירה הזאת. זה סרט מאוד חדשני וחוצה הגדרות: קצת אימה, קצת מתח ועם פירורים של הומור. זה סרט אינטימי על מוחה של אישה ועל ההשלכות של מה שקורה כשהמוח שלה סובל מרעב.
"ליסה לא משוגעת אבל התרבות שבה היא חיה מטריפה את דעתה, אותה תרבות שבה חיים כולנו. היא מבינה שהיא לא מרוצה בצורה נואשת, והדרך שבה היא בוחרת לטפל בזה היא בעייתית. יש הרבה תהפוכות בבטן כשצופים בליסה, אבל הסרט לא עובד אם לא אוהבים את הד מות. זה סרט שמשפיע על הצופה. כשאת מבטאת מורכבות שחשובה לך, ויש מי שמבין לליבך - זאת תחושה של אהבה".
ג'ילנהול התייחסה לעובדה שלסרט יש חותם נשי מובהק, כולל ברמת ההפ קה. השבוע פורסם כי היא תמשיך לשתף פעולה עם שתי המפיקות הישראליות )קליהנדלר והנדלסמן קרן( בעיבוד קו לנועי לספרה של אלנה פרנטה "הסיפור של הילדה האבודה" - פרויקט שבו גם תביים לראשונה. "יש משהו יוצא דופן בסט צילומים שרובו מורכב מנשים", אמרה ג'ילנהול, "מחסומים משתחררים ואפשר להשיל את מעטה ההתגוננות הטבעי. זה מה שקרה לי. עבדתי עם נשים בעבר מבלי שחוויתי משהו כזה. עד לאחרונה גם לא הרגשתי שאני ראויה לביים בעצמי, אבל עכשיו אני יודעת שזה הצעד הבא שלי. לשם הלב שלי הולך".