מעילה בתפקיד המחוקק

קשה להבין כיצד לא רעדה ידם של 29 הח"כים שתמכו באישורה בקריאה שנייה ושלישית של הצעת החוק לקיום תוקפן של התקנות לשעת חירום. בצעדם זה הם מעלו בתפקידם כחברי בית המחוקקים ויצרו תקדים מסוכן. תפקידה של הממשלה ליזום הצעות חוק ותקנות ולהעבירן לכנסת שתדון בהן בכובד ראש, בשיקול דעת, ותחליט אם יש לאשר אותן ככתבן וכלשונן או שיש להכניס בהן שינויים ואולי הם מיותרים לחלוטין. הכנסת איננה צריכה לפעול בפזיזות. היא נדרשת בעת חקיקת חוקים חשובים לזמן מומחים כדי לשמוע את עמדתם.

כך פועלות הממשלה והכנסת זה 72 שנה. כך נחקקו כ 7,000 חוקים במדינת ישראל. גם בעת מלחמות וביניהן, גם בעת משברים קשים כל כליים כמו המיתון של שנות ה ,60 מעולם לא היתה ממשלה שהתנערה מהכנסת, זלזלה בה וכמו התעלמה מקיומה. נכון שאנחנו בעיצומם של ימי מבחן קשים בשל נזקי נגיף הקורונה, אבל גם בעת משבר מדינה איננה מתפרקת מכל הכללים והחוקים וממציאה פטנטים חדשים.

לא בכדי הביע יו"ר הכנסת, יריב לוין, את מחאתו על כך. הוא אמר כי "הכנסת איננה חותמת גומי של הממשלה. העובדה שלממשלה אין את כל הכלים הדרושים על מנת לפעול לעצירת הקורונה היא במידה רבה גם באשמתה, משום שהחוקים מובאים לכנסת ברגע האחרון ולפעמים אחרי שתוקף תקנות שעת החירום כבר פקע". אכן, מילים כדורבנות.