הקורונה - הדבק האמיתי של הממשלה
כשטענו ראש הממשלה נתניהו ומחליפו בעתיד גנץ, כי מי שחיבר ביניהם לממשלת האחדות הפריטטית הנוכחית הוא נגיף הקורונה, הם לא העלו בדעתם שהתירוץ המגוחך שאיש לא קנה - יהפוך למציאות. אלמלא הנגיף הטורדן, נתניהו היה מפרק את השותפות הזאת מזמן והולך לבחירות, שבהן היה צפוי, לפי הסקרים, לזכות בניצחון גדול.
אבל הווירוס טרף לו את הקלפים. כעת, לא רק שאינו יכול להיפרד מגנץ, אלא עליו להיצמד אליו בכל כוחו. הכישלון, מבחינתו, לא יכול להיות הפעם יתום.
במערכה הראשונה של הקורונה קצר נתניהו הצלחה. סקפטיים ומבקרים תמיד היו, אבל בשורה התחתונה היתה זו הצגה של שחקן יחיד, שבסוף אכן זכה בכל הקופה. אך לסיבוב השני יש חוקים משלו. ככל שהנגיף מגביר את קצב הכרסום שלו באוכלוסייה, כך צונח אמון הציבור בממשלה. מה שהיה נראה בחודש מאי כהחלטות נחרצות, נראה ביולי כמו אלתורים.
שיקול הדעת שהותיר רושם בעבר, נראה כעת כמו פרטאץ' מחשבתי. ממשלת המעבר, ובעיקר העומד בראשה, שעבדו אז סולו, הצליחו לעשות מה שהיום ממשלה קבועה וכנסת מתפקדת - יכולות רק לחלום עליו.
ההשלכות הפוליטיות מיידיות מכפי שחושבים. נתניהו לא רק שלא מתכוון ללכת לבחירות, עם או בלי החלת ריבונות, אלא שאפילו לאיים הוא כבר לא יכול. כל אמירה בכיוון יכולה להתהפך על ראשו, כשההמון זועם ועסקים קורסים אל מול עינינו כאבני דומינו.
לכן ההחלטה להגיע להסכמות מהירות בנושא התקציב, כפי שחשף כתבנו יהודה שלזינגר, היתה מת בקשת. איש לא יסלח למי שיעסוק בפוליטיקה קטנה וקטנונית לנוכח הקטסטרופה המתהווה.
התפטרותה של פרופ' סיגל סדצקי לא מוסיפה לתחושת האמון במערכת. לא כי חייבים להסכים עם מה שהיא אומרת, אלא עצם העובדה שהיתה לה אמירה, בעוד שכל היתר בעיקר מגמגמים.
הראשון שזיהה את הסיטואציה היה אריה דרעי. הוא הבין ראשון את גודל התלות של נתניהו וגנץ זה בזה, ומיהר להוציא הודעה כי אין זו העת לבחירות נוספות.
דרעי, ואיתו ראשי יתר המפלגות החרדיות, מרוצים עד הגג מהממשלה הנוכחית, ולדעתם אפשר לבטל את הבחירות לעולם ועד. עד כה לא אמר דרעי את אשר על ליבו, ביודעו שנתניהו מחזיק בדעה ההפוכה. אתמול, אחרי שווידא שבחירות ירדו לגמרי מהפרק גם מצידו של ראש הממשלה והתקציב לקראת הסכמות, העז לבטא את עמדתו, שבה הוא מחזיק כבר שבועות רבים.
הכרזתו של דרעי היא גם איתות לנתניהו. חלון ההזדמנויות לבחירות בקרוב אמנם נסגר, אבל במידה שראש הממשלה יהיה מעוניין לפרק את הממשלה עוד לפני מימוש הרוטציה שתעביר את ראשות הממשלה לגנץ, כדאי לו להכין את הקרקע ולבדוק שיתר שותפיו מוכנים לצאת עימו להרפתקה. כי מהיום, זה כבר ממש לא בטוח.
נגיף הקורונה טרף לנתניהו את הקלפים בגל השני. כעת, לא רק שאינו יכול להיפרד מבני גנץ, אלא שעליו להיצמד אליו בכל כוחו. הכישלון, מבחינתו של ראש הממשלה, לא יכול להיות הפעם יתום