פסטיבל חיפה, במרחק קליק
פסטיבל הסרטים של חיפה ייפתח הערב לראשונה במהדורה מקוונת מצד אחד זה עצוב, מצד שני - תוכלו לראות את סרטי הפסטיבל בבית מבקר הבית בחר חמישה סרטים שלכדו את תשומת ליבו
בצל מגיפת הקורונה ייפתח הערב, לראשונה במתכונת מקוונת, פס טיבל הקולנוע הבינלאומי של חיפה. בין גולות הכותרת של הפסטיבל, שמתקיים זו הפעם ה ,36 ניתן למנות את התחרות לקולנוע תיעודי ישראלי )שכוללת השנה שמונה סרטים מסקרנים(, את הרטרוספ קטיבה הנאה לבמאי הצרפתי אריק רוהמר, ואת סקציית סרטי הילדים )שמתהדרת בין השאר בגרסה חדשה ל"פינוקיו", עם רוברטו בניני בתפקיד סבא ג'פטו, ובא נימה יפני בשם "ילדי הים"(. בשל המצב המיוחד, הוחלט שלא לקיים השנה את התחרות לקולנוע ישראלי עלילתי.
לא אשקר לכם. רוב הסרטים שנכללים בתוכנייה לא ישפרו לכם את מצב הרוח. למעשה, בלא מעט מן המקרים, ההפך הוא הנכון. אבל בצד החיובי, רבים מהם שווים צפייה או התייחסות, וכולם נמצאים הפעם במרחק של כמה קליקים בלבד. הנה חמש יצירות שמשכו את תשומת ליבי.
"דאו.נטאשה"
בואו נתחיל מהרע. אחד הסרטים המ דוברים ביותר בפסטיבל השנה הוא גם אחד הדוחים והמקוממים שבהם. הפ רויקט המגלומני של הבמאי הרוסי איליה חרז'נובסקי - שזהו רק חלקו הראשון )מתוך 14 חלקים מתוכננים( - הוא ניסוי אנושי קיצוני, יומרני וחולני, שבמהלכו מאות שחקנים לא מקצועיים גויסו כדי לחיות ולעבוד במשך חודשים בתוך סט ענק שנועד לדמות את החיים תחת משטר סובייטי. למרות הרעיון המסקרן )שיותר ממזכיר את "סינקדוכה, ניו יורק" של צ'ארלי קאופמן(, התוצאה כוללת בעי קר התעללות ממושכת בשחקנית תמימה וחסרת הכשרה מקצועית שנענשת בידי ה"שלטונות" מפני שקיימה יחסי מין עם "מדען זר". המכות שהיא חוטפת, ההש פלות שהיא סופגת והאקט המיני האכזרי והדוחה שמבצע בה החוקר - כולם אמי תיים ולא מתוסרטים. כך גם הדמעות שלה. יצירת אמנות או סרט פורנו סדי סטי? אני נאלץ לבחור באפשרות השנייה.
"תווים מזהים"
סרטים כמו "סיקאריו" וסדרות כמו "נר קוס" הפכו את גבול ארה"ב מקסיקו לכר פורה עבור סיפורי מתח ופעולה שעוס קים בעסקי הסמים. "תווים מזהים", לעו מת זאת, נוקט גישה שונה ובוחר להתמקד בפן האנושי והלירי של הסיפורים הטרגיים הללו. סרט הביכורים של פרננדה ולא דז, שזכה בשני פרסים בפסטיבל סאנדנס האחרון, מתחקה אחר אם מקסיקנית אשר תרה אחר בנה, שעקבותיו אבדו אי שם על השביל שמוביל לחיים טובים יותר. הדרך ארוכה, מפותלת ומלאה בכל ההתרחשויות המתבקשות, אך הסגנון המינימליסטי והס בלני של ולאדז, יחד עם הצילום המרהיב, מניבים יצירה מרשימה, מטלטלת ויוצאת דופן. הבומבה, במקרה הזה, מגיעה בסוף.
"הוא חולם על ענקים"
17 שנים אחרי "אבודים בלה מאנשה", הסרט התיעודי הנפלא שליווה את ניסיונו הכושל של הבמאי טרי גיליאם להפיק סרט על דון קישוט בכיכובו של ג'וני דפ, מגיע סרט ההמשך, שמלווה ניסיון נוסף של גי ליאם להגשים את חזונו המטורף. כפי שמ עריציו של גיליאם בוודאי יודעים, בניגוד לפעם הקודמת, הפעם הוא דווקא כן הצ ליח לסיים את הפרויקט בהצלחה, והסרט, "האיש שהרג את דון קישוט", בכיכובם של אדם דרייבר וג'ונתן פרייס, יצא לאקרנים בשנה שעברה. אך גם בסיבוב הנוכחי הק שיים אינם מפסיקים להיערם, ושוב ושוב נראה שהמציאות תביס את החלום. בין משבר למשבר, הבמאים מגישים סיכום מרגש לקריירה המופלאה של הבמאי האג די שמפליא להצטייר כאן כיוצר אובססיבי שתמיד מנסה להשיג את מה שאינו ניתן להשגה. מומלץ בחום.
"גלות"
מותחן פסיכולוגי מטריד ומאוד אירופי ששואב את השראתו מסרטים כמו "מח בואים", "טוני ארדמן" ו"כוח עליון". מהנדס מקוסובו שחי בגרמניה, מרגיש שעושים לו חיים קשים בעבודה משום שהוא מהגר. אם בכך אין די, יום אחד הוא גם מוצא חולדה מתה בפתח ביתו. האם יש בסיס לחשדותיו? האם חבריו לעבודה באמת גזענים? או אולי, כפי שאשתו אומ רת לו, יש הסבר אחר למה שקורה? "גלות" מיטיב ללכוד את תחושת הנחיתות ואת חוסר הביטחון שמתלווים למגורים במ דינה זרה, וניכר שהתסריטאי במאי ויסאר מורינה, שהיגר בעצמו לגרמניה מקוסובו בגיל ,15 יודע על מה הוא מדבר. בתוך כך, העובדה שהמהנדס שלנו הולך ומ תגלה בהדרגה כטיפוס לא סימפטי בע ליל, הופכת את חוויית הצפייה למורכבת. הסוף אמנם צפוי, אבל הדרך לשם ספוגה בפרנויה סמיכה ועוכרת שלווה ובשלל רגעים אפקטיביים.
"סיפורים רעים"
סרטם השני של האחים האיטלקים פאביו ודמיאנו דינוצ'נצו הוא מעשייה גרוטסקית ומיזנתרופית שמשלבת בין הסטיות של טוד סולונדז לניהיליזם של אולריך זיידל. בפרבר מסוגנן ומסויט )שבו כל המבוגרים נראים כאילו יצאו מהקליפ של "Black hole sun" של להקת סאונדגארדן(, קבוצה של ילדים מחליטה לעשות מעשה מאוד מאוד קי צוני. וזו רק ההתחלה.
"סיפורים רעים" אמנם מתאמץ לז עזע, אך הדמויות שלו חלולות לחלו טין וקשה להרגיש כלפיהן משהו שאינו גועל או אדישות. עם זאת, חוש הסטייל של האחים דינוצ'נצו, יחד עם הנטייה שלהם לקבל החלטות תסריטאיות לא שגרתיות, הופכים את הצפייה לרכבת הרים של ממש. אף ש"סיפורים רעים" הוא סרט דוחה שמעורר אי נחת מהרגע הראשון, קשה להסיר ממנו את המבט, ואף שהטריטוריה שבה הוא מסתובב לכאורה מוכרת, קשה לנחש לאן בדיוק הוא הולך ומה בדיוק הוא רוצה מחיינו. לא בטוח שתרצו לגלות.