האוניברסיטה העברית: "סגירת מערכת החינוך לילדים מתחת לגיל 10 מסוכנת מפתיחתה"

במסמך שפרסם צוות חוקרים של האוניברסיטה העברית העוסק במאבק בקורונה, נקבע כי אחד הצעדים הראשונים שניתן לבצע במסגרת אסטרטגיית יציאה מהסגר הוא "פתיחה מחדש של מע רכת החינוך עד גיל 10 במתכונת של קפסולות קבועות הכוללת את צוות ההוראה".

צוות המחקר, הכולל חוק רים מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה, קובע בדו"ח החדש כי הסיכון בסגירת מערכת החינוך לילדים מתחת לגיל 10 גדול מאשר בפתיחתה. עוד נכתב כי קיים קשר ישיר בין גיל הילדים וסיכוי ההדבקה, במיוחד הדבקה סימפטומטית, ומחק רים רבים מצביעים על כך שילדים מתחת לגיל 10 נדבקים בשיעור נמוך יותר )כמחצית( מילדים גדולים יותר.

נוסף על כך, ככל הנראה ילדים מתחת לגיל 10 גם מדביקים פחות מילדים מבוגרים יותר. החוקרים מציינים כי בתקופה שבה כיתות א'ג' פעלו ובתקופה שבה פעל "בית הספר של החופש הגדול" במסגרת קפסולות, תוך הקפדה על כללים של ריחוק חברתי, לא נצפתה עלייה בתחלואה בישראל. "במסגרות חי נוך היו מעט מקרי הדבקה מילדים למורים, ובדרך כלל כיוון ההדבקה הפוך", נטען.

מסיבה זו, העלייה בתחלואה באוכלוסייה הכללית שנצפתה בק בוצת הגיל ,39-10 שהחלה בחודש ספטמבר, אינה יכולה להיות מיוחסת לפתיחת מערכת החינוך אלא לתה ליכים והתנהגויות בשבועיים האח רונים של חודש אוגוסט, כאשר מע רכת החינוך לא פעלה. עוד נקבע בדו"ח כי "הסיכון להתפרצויות/הד בקות בכיתות תלוי ברמת התחלואה בקהילה. ניתן לקבוע רמת סף לת חלואה שמעליה לא ייפתחו מסגרות החינוך בשכונה/עיר", ולכן "פתיחת בתי ספר עד כיתה ד' הכרחית ויכולה להתבצע בקבוצות קטנות )קפסולות של עד 20 ילדים( לאורך כל היום, עם מורים קבועים וללא ערבוב הק פסולות", כאשר "רצוי לקיים מערך ניטור הנגיף בקרב המורים".

בסוף המסמך כותבים החוקרים: "אנו מפצירים בממשלה להבין את חומרת המצב, שכן דור שלם עלול לאבד הזדמנות חשובה ללמוד, לה תקדם ולתרום לחברה. יש חשיבות רבה להשקעה בילדי ישראל".

עוד הוסיפו כי "השכלה היא גורם מרכזי המשפיע על התנהגויות בריאותיות ומצב בריאות, לפיכך הגדלת הפערים בחינוך תוביל בע תיד גם להגדלת הפערים בבריאות. לבית ספר מגוון תפקידים מעבר להיותו מסגרת המאפשרת להורים לצאת לעבודה, כך הוא מכשיר את דור העתיד לחברה ולשוק העבודה".

צילום: יוסי זליגר הכיתות נותרו ריקות