מחקר: 16% מהמפוטרים דיווחו על קשיים בתשלומים

מחקר חדש המתפרסם כאן לראשונה בדק את השפעות הסגר הראשון על משקי בית באמצעות מדגם של 2,300 ישראלים מ־4 ביוני ועד תחילת יולי. מהנתונים עולה כי 25% מהמשיבים הצהירו על כך שחוו זעזוע תעסוקתי - כלומר, פוטרו או הוצאו לחל"ת בשלושת החודשים הראשונים של הקורונה. מפילוח סוציואקונומי עולה כי רבע מבעלי ההכנסות הבינוניות של 17,000-8,000 שקלים נפגעו תעסוקתית, שליש ממשקי הבית בעלי הכנסה של עד 8,000 שקלים נפגעו, ורק חמישית ממשקי הבית בעלי הכנסה גבוהה של יותר מ־71 אלף שקלים נפגעו. המחקר בוצע על ידי המכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, בניהולה של פרופ' מיכל גרינשטיין־וייס, בשיתוף מרכז מאסטרקארד לצמיחה מכלילה.

עוד עולה מהמחקר כי 24% מבעלי המשכנתאות ו־%92 משוכרי הדירות דיווחו על כך שהוצאו לחל"ת או פוטרו. בקרב אלו שפוטרו או הוצאו לחל"ת, 16% דיווחו שנקלעו לקשיים בהחזרי המשכנתה או השכירות, 25% דיווחו על קשיים בתשלום חשבונות שוטפים כגון חשבון מים, ארנונה וחשמל, ו־%03 דיווחו על היעדר ביטחון תזונתי. מבחינה דמוגרפית, 26% מהחרדים ו־%92 מהערבים הישראלים במדגם דיווחו על זעזוע תעסוקתי, כאשר ערבים ישראלים דיווחו על מצוקה כלכלית גדולה יותר מאשר החברה החרדית. עם זאת, על פי המחקר, אין ודאות שמדובר בהחרפת מצבן של אוכלוסיות אלה בעקבות הקורונה.

המחקר מציין כי ממשלת ישראל נקטה במהירות צעדים למיגור הקורונה בגל הראשון, ממארס עד יוני, ואף סייעה למשפחות בלי קשר למצבן התעסוקתי, כמו המענק לילד ולמבוגר. עם זאת, פרופ' גרינשטיין־וייס מציינת כי "אמנם ראוי לשבח את הממשלה על כך שהרחיבה את סל ההטבות למשקי בית, אך הממצאים מצביעים על כך שלא כל משק בית קיבל הטבות ממשלתיות התואמות את הצורך שלו". לדבריה, למענה החסר לחלק מהמשפחות עלולות להיות השפעות חברתיות שליליות ארוכות טווח.