אסור לנו להגיע לקו השחור

לפעמים אני חושב שיש שתי ערים בשם בני ברק: זו שאני חי בה כבר 30 ומשהו שנים, ועוד אחרת, שאני כלל לא מכיר.

בבני ברק שאני מכיר, בכל האזור שבו אני חי, שומרים על החוק ועל ההנחיות. אנחנו מתפללים כבר שבוע ויותר מחוץ לבתי הכנסת, במנייני חצרות בחום בלתי נסבל (מה שמצריך מקלחת שלוש פעמים ביום, אחרי כל תפילה), לא מתקהלים, לא מארחים ולא מתארחים. בתי הכנסת סגורים, והחגיגות היחידות כעת, בחול המועד סוכות, נראות רק דרך החלון - ב"משאיות השמחה", שעליהן רוקדים הזמרים החסידיים שעוברים מרחוב לרחוב.

בבני ברק שאני לא מכיר, שנמצאת כנראה בקצה השני של העיר, אני רואה (בסרטונים שרצים) מחזות אחרים: קהל שמתעקש בחלקו להתפלל בבתי הכנסת, קהילות שמקפידות פחות על הרחקה ועל מסיכות, התגרויות במשטרה (שנתקלות מצידן בהתנהגות מזעזעת ובלתי ניתנת להבנה של השוטרים, שתופסים ילדים קטנים כקורבנות), ועוד מחזות שמכעיסים לא רק את החילונים, אלא גם אותנו, הרוב החרדי שמנסה בכל כוחו לשמור על ההנחיות כדי לשמור על חייו.

אני מודה, זה מתקרב אלינו: עד עתה, ברוך השם, אני ומשפחתי הגרעינית לא נדבקנו, אבל זה כבר קורה יותר מדי סביבי - בני משפחה קרובים, חברים, שכנים, איפה לא.

אתמול המחזה התורן של הפרת ההוראות היה בהלוויית האדמו"ר מפיטסבורג באשדוד.

נכון, לא היה מקום להתכנסות ההמונית הזאת. היה אמנם אישור מהמשטרה לקיים הלוויה, אולם בתנאי ריחוק חברתי - שלא התקיימו בשטח. אפשר היה, אגב, לנחש זאת מראש. הלוויה של מנהיג חרדי גדול היא לא אירוע שאפשר להנדס אותו. החסידים בוכים, הרגשות עולים, ולעיתים המלווים יכולים בשעת הסערה שבה הם נתונים לשכוח מהמצב הכללי ולא להיצמד להוראות שניתנו מראש. צריך היה להיערך לכך מלכתחילה.

לצד זאת, הייתי שמח לבדוק אם כל אלה שהזדעזעו מההלוויה אמש אמרו אותם דברים על ההפגנות ההמוניות שהתקיימו, ובחלק מהמקומות ממשיכות להתקיים, בצורות שונות.

הרוב החרדי, כאמור, משתדל ושומר, אבל לאותן קהילות שהחליטו קצת לחפף (ובגללן התחלואה ברחוב החרדי עדיין אינה בירידה), אני אומר: אנחנו באותה סירה, לטוב ולמוטב, אנא אל תקדחו בה חור. למה להיצמד להוראות ברמיזה ובחצי פה מכמה רבנים שאומרים שאפשר להקל במצב, ולא להישמע להוראות גדולי הדור החרדים, שבמכתבים ובהוראות מפורשות מדברים על החובה החד־משמעית להישמע להוראות ולהישמר?

את הקו האדום, כנראה, כבר עברנו. בואו נעשה מאמץ שלא להגיע לקו השחור.