עוצר ממשלתי
משבר הקורונה והסגר פוגעים בעבודת המשרדים שאמורים לעבוד למען הציבור ● בחינוך: מאות אלפי ילדים נותרו בלי מחשבים ● בכלכלה: המאזן השלילי צפוי לצנוח בעוד 16% ● ברווחה: נתקעה התוכנית להגדלת מספר מעונות היום ● בביטחון: אין תר"ש ● והחוץ: סוף־סוף בפעילות ●
לצד הנזק הבריאותי וגביית חיי אדם, הקורונה פוגעת קשות גם בכלכלה. לאחרונה העריך OECD־ה כי כלכלת ישראל תצטמצם עד סוף השנה ב־6 אחוזים לעומת 2019 - תחזית אופטימית מזו של בנק ישראל. כמו כן, על פי הלמ"ס, שיעור המובטלים עומד על יותר מ־11 אחוזים - עוד בטרם החל הסגר הנוכחי. תפוקת התעשייה נפגעה גם היא דרמטית בשל משבר הקורונה, וברבעון השני דיווחו התעשיינים על מאזן נטו שלילי של 37 אחוזים ועל צפי לפגיעה נוספת של 16 אחוזים ברבעון הנוכחי.
עם זאת, יש גם מקום לאופטימיות: מבדיקה שערכנו עולה כי למרות המשבר הקשה, משרד הכלכלה לא נדרש לבטל תוכניות או פעילויות מסוימות, אלא ביצע התאמות - בדמות יצירת היקף נרחב של תוכניות חדשות, לצד השקעות בכמה תוכניות קיימות כדי לקדם סיוע משמעותי לענפי המשק השונים.
המשרד יזם, למשל, את המתווה לשימור עובדים, שבמסגרתו מוענק תמריץ כלכלי לעסקים לא להוציא את עובדיהם לחל"ת בתקופת הסגר. זאת, בשילוב תמיכה בהשקעות למפעלים ששימרו עובדים בעקבות הגל הראשון.
המתווה אושר בממשלה, כמו מתווה הנחה לארנונה לעסקים שיוצא לדרך השבוע. בה בעת, ברשות החדשנות שפועלת תחת משרד הכלכלה ביצעו הרחבה תקציבית משמעותית לתמיכה בענף ההיי־טק ולעידוד תעסוקה והכשרות מקצועיות בהיי־טק.
יוזמות נוספות היוצאות לפועל דרך משרד הכלכלה כוללות הגדלת מענקי חוק עידוד השקעות הון למפעלים; הוצאה לפועל של מסלולים שונים לעידוד התייעלות אנרגטית; ייצור מתקדם והגדלת פריון במפעלים; מתן סיוע תקציבי לעסקים קטנים ובינוניים בתקופת הקורונה; הגדלה והרחבה של מסלולי עידוד תעסוקה, בדגש על סיוע לאוכלוסיות חלשות; וכן תמיכות בכלי סיוע לחברות לעידוד יצוא והשקעות בפיתוח אזורי תעשייה.
בתוך כך, המשרד פעל מול הממשלה לקידום החלת פחת מואץ בענפים שונים במשק, ופועל בימים אלו לקידום החלטת ממשלה המבקשת להרחיב את החלת חובת רכש תוצרת הארץ על גופים ממשלתיים שונים. מדובר ביוזמה שנויה במחלוקת, שלדברי האוצר תגדיל את יוקר המחיה.