"מבינה את גודל האחריות על כתפיי"

רוני פוסטן קורן: "אני מתחילה את הסטאז' בהתרגשות מוכתמת בחשש. אני גאה לקחת חלק במאבק במגיפה שמשנה את העולם שהכרנו, ומבינה את משקל האחריות שניתנה לי"

את לימודי הרפואה סיימה רוני פוסטן קורן (28) באוניברסיטה העברית בירוש לים. כעת היא תחל שנת סטאז' בבית החולים ברזילי באשקלון - היא נשואה לאלדד ואמא לאריאל ולעדן - תאומות בנות חצי שנה.

"היום אני מבינה לעומק את גודל האח ריות שמונחת על כתפיי", היא מספרת, "לפני שש שנים נכנסתי לבית הספר לר פואה באוניברסיטה העברית בירושלים, נערה שחולמת להיות רופאה ולשנות חיים. בק רוב אתחיל סטאז' ואזכה להגשים את החלום, להיות שם עבור אנשים זרים בנקודות הכי משמעותיות בחייהם".

"רואה את תחלואי המערכת"

על אף ההתרגשות, היא יודעת שזה יהיה מאתגר. "אני רואה את תחלואיה של מערכת הבריאות", משתפת פוסטן קורן, "לצערי לזה לא הוכשרתי. ביום הראשון במחלקה הפנימית פג שתי מטופל עם אי ספיקת לב ומהר מאוד הבנתי שגם בית החולים סובל מאי ספיקה. גם מערכת הבריאות כולה. אני זוכרת את עצמי, סטודנטית חדשה, מבועתת מהאפשרות שאשלים עם זה יום אחד. לשמחתי עדיין לא השלמתי".

את שנת הסטאז', שתכשיר אותה להיות רופאה בפועל, תחל רוני בעוד פחות מחו דשיים. ייתכן שמועד ההתחלה יוקדם בשל הצורך באנשי צוות למערכת. "במקום לע בור בין המחלקות השונות וללמוד רפואה על כל גווניה, אני וחבריי למחזור נעביר את רוב שנת הכשרתנו האחרונה במחלקות קורונה, נקבל סמכויות שלא ניתנו מעולם לסטאז'רים", מציינת רוני שמוסיפה כי אלו "סמכויות שהיו שמורות למנוסים ומיומנים מאיתנו. צו השעה מחייב לבצע שינויים במה שהיה נהוג עד היום, אך לא אנחנו צריכים לאייש את השורות, אלא מתמחים בעלי הכ שרה ראויה. מתמחים ומתמחות שגם בשגרה שלפני הקורונה קרסו תחת העומס בתורנויות מסביב לשעון ללא שינה. רק תקנים נוספים של מתמחים יאפשרו לנו לנצח במערכה".

לסיכום היא אומרת: "אני מתחילה את הס טאז' בהתרגשות מוכתמת בחשש. אני גאה לקחת חלק במאבק במגיפה שמשנה את העו לם שהכרנו, ומבינה את משקל האחריות שני תנה לי. הייתי רוצה גם לדעת, בלב שלם, שלא נצטרך מגיפה נוספת כדי לתקן את מערכת הבריאות השבורה שלנו".

צילום: יהושע יוסף רוני פוסטן קורן