תלמידי ישראל עלולים להישאר מאחור
משרד החינוך והשר העומד בראשו, יואב גלנט, השקיעו מיליונים רבים כדי לפתוח את שנת הלימודים בספטמבר, אך בסופו של דבר התפשטות הקורונה הובילה לסגירת בתי הספר.
אלא שאחת הבעיות הגדולות ביותר של הלמידה מרחוק כלל לא טופלה - המחסור במחשבים. הכסף לצורך הזה הוקצה לרכישת כ־051 אלף מחשבים, הם הוזמנו מסין אך עדיין לא הגיעו - ולמאות אלפי ילדים בישראל עדיין אין מחשב ללמידה מרחוק. מעבר לכך, לא ידוע מתי תושלם ההיערכות - שכן חצי מהמחשבים אמורים להגיע עד החורף וטרם ידוע מתי יגיעו השאר.
ובזמן שכולם עסוקים בקורונה ובפתיחה ובסגירה של מערכת החינוך, מה שייפגע בעיקר הוא התחום הפדגוגי. בשנים האחרונות החלו תוכניות ארציות גדולות לשיפור ההישגים במתמטיקה ובאנגלית במערכת החינוך. כמו כן, תלמידי ישראל נמצאים מאחור גם בתחומים אחרים דוגמת מדעים ושפה. תוכניות לצמצום פערים ולשיפור הישגים הן צורך אמיתי, אלא שהעיסוק בקורונה דוחק אותן מהשולחן לטובת דברים דחופים יותר.
רוב התקציב של משרד החינוך מיועד לשעות הוראה, ושאר הכסף אמור ללכת לתוכניות חינוכיות שונות. אלו עתידות להיפגע בשל המחסור התקציבי והקורונה.
כך, למשל, צפוי להיות קושי גדול יותר בניווט כספים אל תוכניות לתלמידים מצטיינים או להגדלת מספר התלמידים שמשתתפים בהן - יעד שמשרד החינוך שם לעצמו בשנים האחרונות.
בד בבד, התחום הבלתי פורמלי צפוי להיפגע: בראש ובראשונה תנועות הנוער, שהועברו למשרד להשכלה גבוהה והשנה נלחמו על תקציבן, יצטרכו גם הן להתמודד עם קיצוצים שונים - והתשלום יושת על ההורים.
בתוך כך, יש גם את נושא תשלומי ההורים. בעבר הבטיח מנכ"ל משרד החינוך היוצא שמואל אבואב כי תשלומי ההורים יקוצצו וכי הנטל על ההורים יקטן, אולם המשבר התקציבי כתוצאה מהקורונה הביא לכך שפרט לשירותים שלא יסופקו, לא יהיה שינוי בחלוקת תשלומי ההורים והם ימשיכו לשאת בעיקר הנטל, בין השאר, של השאלת ספרים, הזנה ואירועי תרבות.