התעצמות בהמתנה

אחד הנפגעים העיקריים בממשלה מהמשבר הכלכלי שנגרם מנגיף הקורונה הוא משרד הביטחון. בטרם המגיפה התכנון היה להקצות למשרד הביטחון תוספת תקציבית של 40 מיליארד שקלים על פני עשור כדי לענות על הצרכים הדחופים של המערכת, אך כעת התקציב לא נראה באופק.

כשכוכבי התמנה לרמטכ"ל בינואר אשתקד, היתה לו תוכנית עבודה מסודרת ויצירתית לגבי עיצובו מחדש של הצבא. על בסיס כל אלה גיבש הצבא בתוך זמן קצר תוכנית רב־שנתית חדשה, "תנופה" שמה, והתחיל לשווק אותה הן בתוך הצבא והן לדרג המדיני ולציבור דרך התקשורת.

התוכנית של כוכבי נשמעת כמו מדע בדיוני וכוללת רחפנים, רובוטים, קישוריות, חדשנות ורב־ממדיות, שנועדו להצעיד את הצבא קדימה - ולהתאימו למציאות המשתנה. נראה היה שראש הממשלה בנימין נתניהו, שהיה גם שר הביטחון, תומך בתוכנית שהציג כוכבי, אך כמו כל תוכנית עבודה, גם תר"ש תנופה של כוכבי דרשה מימון, ולא מעט.

שלוש מערכות בחירות בזו אחר זו והתפרצות הקורונה מנעו את אישור התקציב, ומערכת הביטחון, כמו כל משרדי הממשלה, מתנהלת כיום על פי תקציב של 1 חלקי ,12 שמצריך אישורים של החשב הכללי באוצר על הוצאות שוטפות של הצבא. אישורים אלה יוצרים עיכובים והליכים ביורוקרטיים מתישים. כמו כן, ההתנהלות התקציבית מונעת מהצבא להתקשר בהתקשרויות ארוכות טווח, וחלק מהפרויקטים נדחים בשלב זה עד לאישור תקציב מסודר. כך, למשל, יש עיכוב ברכישת מיירטים חדשים למערכות ההגנה האווירית ועיכוב בבניית לש"ביות חדשות שתוכננו.

בצבא מציגים גרסה שלפיה התוכנית של כוכבי יצאה לדרך, בין השאר, על ידי הסטת משאבים פנימיים בתוך הצבא לעשרה רכיבים שהוגדרו קריטיים. הצבא בנה תוכנית מדורגת של התנהלות מדורגת לפי שלבים ותקציב נתון, אך כך או אחרת, מימוש התוכנית תלוי בהקצאת משאבים. כעת התכנון הוא פריסת התוכנית הרב־שנתית על פני עשור, ולא על פני חמש שנים כפי שתוכנן מלכתחילה.

חלק מהגופים בצבא הבינו מוקדם את צו השעה והקדימו צעדי התייעלות. כזה הוא חיל האוויר, שהקדים סגירת טייסת F-16 מיושנת בבסיס רמת דוד ובחר להעביר לבסיס זה את כל מערך ה"ברק", שממוקם בבסיס חצור.

צילום: אייל מרגולין/ג'יני תרגיל צבאי. מסיטים משאבים פנימיים