תקשיבו לשמאל באמריקה

"בית המשפט העליון הוא אנטי־דמוקרטי ויש לו יותר מדי כוח". "מדינה בשלטון העליון! מה אפשר לעשות כדי לרסן את כוחם של העליונים?". "אם ננצח בבחירות הבאות ונרצה לקיים את הבטחות הבחירות שלנו, נהיה חייבים לעשות משהו בקשר לבית המשפט. כל בחירה אחרת תעמיד אותנו חסרי אונים אל מול בית משפט לעומתי". "צריך לומר את האמת. למרות הכל, עדיין אין אחדות במחננו להתייצבות מאחורי הדרישה החדמשמעית לרפורמה בסמכויותיה של הרשות השופטת. אבל הספקנים צריכים לדעת שאם הם לא יפעלו, הם לא יוכלו לשלוט". "מעולם לא היה רוב דמוקרטי שהסכים להעניק לשופטים את הסמכות הבלתי מוגבלת לפרשנות חוקתית, אולם המשפטנים הללו נטלו לעצמם את הכוח לשבש את פעולת הממשלה ולהתעלם מהנחות יסוד שהיו בתוקף במשך שנים".

הכותרות והציטוטים הללו לא הגיעו מהליכוד או מימינה, לא מיו"ר הכנסת יריב לוין או משרי המשפטים לשעבר אוחנה ושקד. הם ורבים כמותם, הופיעו בטורי דעה, במאמרים אקדמיים וברשתות החברתיות דווקא מצד אנשי שמאל בארה"ב. ה"וושינגטון פוסט", ה"ניו יורק טיימס" ואתר VOX תרמו את חלקם.

האקטיביזם השיפוטי ועליונותו של בית המשפט העליון שירתו במשך שנים רבות את מטרותיהם של בעלי העמדות הפרוגרסיביות בארה"ב, כמו בישראל. תפיסות שמרניות בעניין שוק חופשי, חופש דת או חירויות הפרט ניצחו שוב ושוב בבחירות במדינות ארה"ב השונות, לסנאט, לבית הנבחרים או לנשיאות, אבל הוכו שוק על ירך כשהגיעו לבית המשפט העליון, שבו רוב פרוגרסיבי מוצק ביטל חוקים והחלטות מדיניות שונות.

אולם לא לעולם חוסן. הימין האמריקני התעורר לבעיה הזו בשנות ה־08 והחליט לפעול בעקביות ובשיטתיות נגד הפקרת החזית השיפוטית. בעקביות, באומץ ובכישרון החלו שם לאייש את משרות השיפוט במשפטנים בעלי תפיסות שמרניות. כהונתו של דונלד טראמפ היתה נקודת מפנה. מינוי שני השופטים ניל גורסץ' וברט קוואנו כבר הוביל לשינוי בדנ"א של המערכת השיפוטית בארה"ב. פטירתה של השופטת רות ביידר גינסבורג צפויה להפוך את הקדנציה של טראמפ לפורייה ביותר. אם יצליח טראמפ במינוי המוצע שלו, נראה שבית המשפט העליון בארה"ב ייהנה מרוב שמרני בעתיד הנראה לעין.

תגובת הנגד המתוכננת בשמאל האמריקני היא הוספת שופטים, פסקאות התגברות מסוגים שונים או מגבלות פרוצדורליות שישתקו את בית המשפט ויאפשרו לו לפסול חוקים רק ברוב מיוחס של שבעה שופטים.

מתברר שכמו שבישראל שמענו על האפשרות לבטל חוקי יסוד רק לאחר שנחקק חוק הלאום, גם בארה"ב הקדושה המדומיינת של החוקה ושל ריסון הפרלמנט היתה בסך הכל כלי רטורי שנועד לשתי מטרות בלבד: כוח ושליטה, שליטה וכוח.

הכוח למשפטנים לא נועד למנוע את עריצות הרוב; הוא נועד לאפשר את עריצות המיעוט המפסיד בבחירות. היום זה השמאל האמריקני שמשמיע את הקול הצלול שאומר שכדי "להגן על זכותו של העם לממשל עצמי, יש לבלום את הכוח השיפוטי ואת תביעתו של בית המשפט לעליונות". האמת? צודקים.