די למשפטיזציה של השיח
סאגת רגב את ברקו היתה יכולה לשעשע ולפרנס לאיזה שבוע כמה טורי דעה וטרנדינג בטוויטר, אלמלא גלשה החגיגה למחוזות מסוכנים. מעבר לכך שרגב החליטה להחרים את התוכנית (צעד כוחני ומוגזם כשלעצמו), היא והליכוד הלכו צעד נוסף ופנו למועצת הרשות השנייה בדרישה שיפעילו סנקציות נגד ברקוביץ.
זהו צעד חמור ומסוכן. תוכניות אירוח מסוגת אופירה וברקו נועדו בדיוק לוויכוחים עזים ויצריים. מי שמגיע יודע לאן הוא נכנס, וזו שגיאה חמורה לנסות "לאלף" תוכניות כאלו בכלים משפטיים. כמו שאנחנו לא רוצים שקציני צה"ל יסתובבו עם עורך דין צמוד, על אחת כמה וכמה אסור שמגישי טלוויזיה ישדרו עם יועץ משפטי באוזנייה.
הפגיעה של מהלך כזה בחופש הביטוי חמורה, והיא תחזור לימין כבומרנג. לא חסרים שדרנים ימניים שלשונם מהירה וחריפה. סג"ל, ריקלין, שפטל, רצון, תדמור, וזו רשימה חלקית, מנהלים תשדירים פוליטיים בוטים ונוקבים. הם ישירים, חריפים ולעיתים קצת גסים. הם אהודים בדיוק בגלל זה. התקדים שרגב והליכוד קובעים, יפגע בראש ובראשונה בהם. על כל ימני שמנסה להגביל את חופש הביטוי, לשמאל יש מאה. ואם הביטוי "ארגון פשע" מצדיק סנקציה משפטית, מה תגידו על "חלאות אדומות פשיסטוקומוניסטים"?
על כל ימני שמנסה להגביל את חופש הביטוי, לשמאל יש מאה. אם הביטוי "ארגון פשע" מצדיק לדעתכם סנקציה משפטית, מה תגידו על "חלאות אדומות פשיסטו־קומוניסטים"?
אבל הימין לא עוצר שם. הוא שש לערב את הפקידות המשפטית גם סביב דברים שנאמרים בסערת ההפגנות. דבריו הגזעניים/אדנותיים של אמיר השכל כלפי שוטרים ממוצא אתיופי זעזעו רבים ובצדק, וגונו מכל הכיוונים. למישהו זה לא הספיק, ולסיפור הוכנסה "היחידה המיוחדת למאבק בגזענות" שהוקמה במשרד המשפטים - גוף מיותר בארומה פשיסטו־אדומה, שיש להצטער על כך שקם תחת ממשלת ימין (בכהונתה של שקד). אבל הריצה אליו בגלל משהו שמישהו אמר בהפגנה היא מופרכת. אנשים אומרים דברים קשים בהפגנות. ככה זה. נאצים, בוגדים, רוצחים, כל הפגנה והלקסיקון שלה. לא צריך הרבה דמיון כדי לא לראות איך משפטיזציה של צעקות בהפגנות תופעל בסוף נגד הימין.
ומכאן לטרנד האחרון: עיתונאים ופוליטיקאים שתובעים דיבה על עלבון. לאנשים שדיבורם אומנותם, שהשתלחותם משלח ידם, יש מספיק כלים להגן על שמם הטוב ולהשיב מלחמה שערה. כשמדובר בדיבה רגילה, שם עוד יש הצדקה. אבל בעת האחרונה התרבו גם תביעות על עלבונות. עמית סגל תבע כמה אנשים שצייצו כינויי גנאי כלפיו, וידוע לי על אחרים שבוחנים את האפשרות. אני מתקשה להבין: זה באמת העולם שבו אתם רוצים לחיות? שבו כל יציאה מוגזמת בטוויטר או כל קללה שנזרקת בסערת הפולמוס נגמרת בתביעה? האם עיתונאי הימין רוצים שיח ממושטר? משפטיזציה של הטוויטר? משטריזציה של המחשבות?
כש"אם תרצו" תבעו דיבה קבוצת פייסבוק שכינתה אותה פשיסטית, הגיע הדיון המשפטי לאבסורד: היסטוריונים ופילוסופים היו צריכים לשכנע שופט איך לתייג את התנועה, וזה קבע שאכן "יש קווי דמיון מסוימים לפשיזם". אם ימנים רוצים שהפקידות והמשפטנים יקבעו את גבולות השיח, אפשר פשוט לקצר הליכים. בואו נסתום כולנו את הפה מראש ובהתנדבות. לפחות תחסכו את שכר הטרחה.