מצפן של יושר ומודל לחיקוי

ויברא אלוקים את האדם בצלמו, בצלם אלול קים ברא אותו". יצחק אילן, היקר באדם, לו הייתי נדרש לתמצת את אישיותו במשפט אחד, זהו המשפט.

כשחיפשנו מצפן של יושר, יצחק היה האיש. מודל של מקצוען בלחימה בטרור - יצחק היה המודל לחיקוי. מנהל של אנשים - הוא המנהל. בשפה העממית היו מכנים אותו "תותח", אני העל דפתי לומר שהוא עילוי. יצחק לא היה מהנדס, אך כשהיה צריך לסכל את רבלהמרצחים שכונה "המהל נדס", יצחק היה בצוות שהעביר לו מכשיר טלפון נייד "במחירי פיצוץ"... יצחק לא היה רופא, אך "הטיפולים הרפואיים" שלו סיכלו פיגועים ורבים. יצחק אילן, שידע לדבר גרוזינית, רוסית, אנגלית וערבית, מלבד עברית, השכיל לנצל היטב את הידע הזה. מבין מאות רבות של אנשים שפגשתי בעשרות שנותיי במודיעין, בשב"כ ובקהילה, ביצחק היה השילוב הקלאסי של כל התכונות.

כך כשהיה צריך לקבל החלטה לגבי העבריין טננבאום, שהוחזר כטרמפיסט על גב העסקה שנול עדה להשיב את גופות שלושה מחיילינו שנחטפו ונרצחו על ידי חיזבאללה, המשימה הוטלה על יצחק ואנשיו. בחקירה חכמה, סיפק תשובה משל כנעת בנושא שחסך למדינת ישראל הוצאה של כמיליארד שקלים.

ואולם דומני שאחת הפסגות בהצלחותיו המבצל עיות של יצחק היתה בחשיפת זהותו של אדם אשר הנזק שביקש לגרום למערכת הביטחון היה חסר תקדים. בכירים שטיפלו בעניין לפניו, לא הצליל חו לפצח את זהותו. יצחק לא הרפה עד שהודיע: בינגו! אנחת הרווחה שנשמעה אחרי סיום עבודה של שנים, נשמעה היטב במערכת הביטחון ובדרג המדיני. יצחק עסק בסיכול טרור בכל שטחי ישל ראל. מאות ואלפי אנשים בישראל חבים ליצחק אילן את חייהם בזכות הסיכולים שהיה מעורב בהם. אני זוכר היטב את מראה פניו של יצחק כל אימת שפיגוע חמק בין אצבעותיו וישראלים נפל געו. אני גם זוכר את חיוכו כשהמפגעים סוכלו. למזלו של עם ישראל, היו יותר חיוכים של יצחק מאשר מקרים שבהם התכרכמו פניו.

יצחק היה דמות שונה מעט בנוף הצברי. מעל טים בינינו ידעו על הרקע שלו בטרם עלה ארצה. בשנת 2004 אירחתי כראש השב"כ את מקבילי הרוסי לסיור במסוק לאורך הקו הירוק וצירפתי את יצחק אילן. כשהצגתיו בפני האורח כראש אגף החקירות בשב"כ, האורח נותר אדיש. כשנחתנו ברמת דוד כדי לתדלק, סיפרתי לו שיצחק עלה מגאורגיה והיה אלוף בריה"מ במתמטיקה לנוער. מאותו שלב אני חדלתי לעניין אותו וכל מעייניו היו נתונים ליצחק.

כשאמרתי לבנו יונתן, שלצערי בני המשפחה יודעים מעט מאוד על יצחק, לא יכולתי לנחם אותם באמירה שמעכשיו יידעו יותר. אני תקווה שימצאו נחמה בכך שעל יצחק אפשר לומר שעוד טרם מותו הוא ציווה לנו חיים, והרבה חיים.

יהי זכרו ברוך.