שותפות לאכזבה

המסקנה הראשונה מהפסדי הבכורה העונה של ריאל מדריד וברצלונה היא שיהיה להן קשה להילחם על זכייה בליגת האלופות. קאדיס וחטאפה הוכיחו ששתי ענקיות הכדורגל הספרדי חייבות להשתפר מאוד לפני שיוכלו להתחיל לחלום על הכתר האירופי. במקרה של זינדין זידאן - כדי שהפרויקט שלו לא יקרוס, ובמקרה של רונאלד קומאן - כדי שהפרויקט שלו יתרומם.

המעידה המפתיעה יותר היתה של ריאל, שכן היא התרחשה בבית מול עולה חדשה ואחרי 15 משחקים ללא הפסד. העובדה שהכוכב הגדול ביותר של הבלאנקוס כיום הוא הבלם סרחיו ראמוס מעידה על גודל הבעיה. אדן האזר עדיין פצוע - וגם כשהוא בריא הוא לא השחקן שלו ציפו בברנבאו, ויניסיוס ורודריגו עוד בגדר שחקני עתיד, זידאן מקבל החלטות מוזרות ברוטציה, ובנזמה נותר לבד במשימת כיבוש השערים. הצרפתי, שבשנתיים האחרונות היה הסקורר של הקבוצה, כבש רק שער אחד העונה, בזמן שוויניסיוס הבקיע פעמיים

ועדיין מסתלבטים על חוסר הדיוק שלו מול השער.

מול קאדיס הצנועה, שניצחה באופן משכנע, האלופה רשמה משחק שני ללא שער זכות בחמישה מחזורים, ומלבד ההפסד והרושם שהותירה, איבדה גם את ראמוס, שיעשה את המקסימום כדי לשחק בקלאסיקו בשבת.

בארסה הצליחה ליהנות מההפסד של ריאל לכמה דקות, עד שהחלה את המשחק בחטאפה. הצבא הקשוח (פעמים רבות יותר מדי) של בורדלס ניצח בזכות פנדל מטופש של דה יונג, שחרף ההגעה של בן ארצו קומאן עדיין לא עומד בציפיות.

ההפסד הזה אישר עובדות כמו התלות במסי והאכזבה מגריזמן ומדמבלה, שרחוקים מלהצדיק את המחיר שההנהלה הכושלת של בארסה שילמה עבורם. לדמבלה יש איכות, כישרון ובעיקר מהירות מופרזת, אך הוא טרם השתלב בשיטה, במועדון או בעיר. גריזמן שיחק היכן ש"ביקש" כשמסי הוזז לימין, אך מהמשחק מול חטאפה ייזכר רק הפספוס הענק שלו מול השער.

זו המכה הראשונה בתהליך הארוך של בניית הקבוצה של קומאן. אחרי שהילד אנסו פאטי נתן לו את הסיבה היחידה לחייך בפתיחת העונה, בשבת היה זה התור של פרי, שבגיל 17 הוכיח שיש לו מקום בהרכב. חדשות טובות בשבילו, אך לא בשביל קבוצה שרצה לאליפות.

גם ריאל וגם בארסה יקבלו הזדמנות לשפר את הטעם המר מההפסדים בליגה בצ'מפיונס השבוע, אך המשחק החשוב באמת הוא הקלאסיקו בקאמפ נואו. למרות הכל, ואלא אם כן אתלטיקו תיתן עונה מדהימה, הן עדיין הפייבוריטיות לתואר בספרד. באירופה זה כבר סיפור אחר.

מסי