אזרחי ישראל, תתעוררו: המזרח התיכון מתעצב מחדש
מדהים לעקוב אחר דיווחי רוב התקשורת הישראלית אחר ההתקדמות המהירה של מימוש "הסכמי אברהם" בין ישראל לאיחוד האמירויות ולבחריין: האישור של ההסכם עם האמירויות בכנסת וע"י הממשלה באבו דאבי, ביקור משלחת הנורמליזציה בבחריין וחנוכת קו הטיסות המסחריות בין האמירויות לישראל, הפכו לעניינים שוליים וזניחים. כאילו מדובר באיזה רעש רקע מעצבן, שמפריע להתרכז ב"עיקר": הפגנות נגד רה"מ נתניהו, ובדיעבד נגד התפיסה המדינית המצליחה שלו שהביאה לקבורת "הסכמי אוסלו" והסכם הגרעין עם איראן ומאיימת על חזון "מדינת כל אזרחיה" שמקדם השמאל הישראלי.
מה שקורה במזה"ת בחודשיים שחלפו מאז ההצהרה הדרמטית על "הסכמי אברהם" הוא יותר מרעידת אדמה. מדובר בשבר טקטוני אמיתי, שמעצב מחדש את פניו של המזה"ת לאחר 72 שנים של סכסוך ערבי־ישראלי מיותר. מי שמעוניין להיווכח בכך מוזמן לצפות בדיוני כנס "הסכמי אברהם: סדר אזורי חדש" שייערך מחר ע"י "ישראל היום", "פורום קהלת" ו"פורום שילה" ויועבר בשידור חי באתר.
עומק השינוי בגישתם של רבים במזרח התיכון כלפי ישראל הוא מדהים, כמעט בלתי נתפס. ואני מרשה לעצמי לכתוב זאת, כמי שחווה מקרוב את אופוריית השלום של תחילת שנות ה־09 בוועידת מדריד, בשיחות השלום בוושינגטון ובתהליך אוסלו. אנחנו עדים היום להתפתחות שונה בתכלית: לא שלום בין מנהיגים, לא טקטיקות של כפל לשון ולא של תחבולות להפרת הסכמים - אלא שינוי פרדיגמות שורשי, שמקדם דור צעיר שנמאס לו לשלם את המחיר הכבד של סכסוך זר, שנכפה עליו על ידי הדורות הקודמים.
מדובר בדור צעיר של אמירתים, סעודים, בחריינים, כווייתים, מצרים, ירדנים - רובם בעלי השכלה גבוהה, שנרכשה בדרך כלל בארה"ב ובאירופה ויש־ שם הם נחשפו לראשונה לקשרים עם יהודים ראלים, ששינו את ראיית עולמם ביחס ל"אויב"; צעירים שחוו את התקוות, האכזבות והאימים שעורר "האביב הערבי", והבינו שאם הם רוצים לזכות עוד בחייהם בעתיד טוב יותר - ישראל היא לא הבעיה, היא חלק מהפתרון. לא רק בגלל הצורך בהכרה בזכותו של "האחר" להתקיים במזרח התיכון, אלא בגלל החובה להכיר בבעיות ובאסונות שאומות המזרח התיכון המיטו על עצמן במו ידיהן.
ההתעקשות הפלשתינית להנציח את הסכסוך עם ישראל בכל מחיר, הופכת בעיניו של הדור הערבי הצעיר לסמל לכבלי העבר שמהם צריך להתנתק כדי לצעוד קדימה. הם אינם מוכנים עוד לתת לפלשתינים להחזיק בהם כבני ערובה לריצוי גחמותיהם. במזרח התיכון החדש, שנוצר לנגד עינינו, ישראל היא מקור השראה והפלשתינים הם מקור סלידה.
במקום לשקוע בתוך עצמם, הישראלים צריכים כעת לפקוח עיניים למתרחש סביבם, להאזין לקולות הברורים הנשמעים מכל עבר ולהיפתח לשינוי הגדול. עשרות שנים חלמנו, ייחלנו ונלחמנו להפוך לחלק מהסביבה שלנו. כעת, כשזה קורה, זה יהיה בלתי נסלח להתעלם מזה רק בגלל שחבורת אופורטוניסטים משועממת רוצה להרוס את "המדינה שגנבו לה".