המלחמה על חופש הביטוי כבר כאן

ביולי האחרון פרסמתי במדור זה את המאמר "יהיה מחיר להשתקת הימין", עם ההערכה כי "האליטות בעמק הסיליקון מבקשות 'לכפר' על הפופולריות שהפלטפור מות שלהן צברו בקרב אנשי הימין בדמות חבלה בקמפיין של טראמפ לנשיאות". מאז, בפייסבוק ובטוויטר החליטו להכפיל את ההימור נגד מצביעי טראמפ - ולאחרונה ננקטות על ידן פעולות שהיו גורמות אפילו לווילי מי נצנברג - התועמלן של לנין והקומוניסטים - להסמיק מגאווה. "מי צריך 'התערבות רוסית' בבחירות, כשטוויטר ופייסבוק עושות זאת כל כך טוב?" תהה לאחרונה מייק האקבי, מושל ארקנסו לשעבר ואחד הקולות החדים בי מין האמריקני.

האקבי התייחס לצנזורה האלימה של טוויטר ופייסבוק נגד שרשרת החשיפות של "ניו יורק פוסט" על מיליוני הדולרים שזרמו מאוקראינה, מרוסיה ומסין - היישר לחשבון הבנק של האנטר ביידן, בנו של המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן עת שימש סגן הנשיא בממשל אובאמה. חלק מהעסקאות נרקמו זמן קצר אחרי שהאנטר הצטרף לביקורים רשמיים של אביו בסין, במטוס האייר פורס 2 של סגן הנשיא.

ביידן עצמו לא טוען כי המיילים שנחשפו בפוסט מזויפים, אך זה לא מנע מכלי התקשורת בארה"ב לטעון כי מדובר ב"קמפיין דיס אינפורמציה רוסי". קונסול ישראל לשעבר בניו יורק, אלון פנקס, הדהד טענה זו ב"ידיעות אחרונות" - אך ראש המודיעין הלאומי האמריקני, ג'ון רטקליף, הבהיר שמדובר בשקר: "המחשב הנייד של האנטר ביידן אינו חלק מקמפיין דיס אינפורמציה רוסי", הדגיש.

בטוויטר נימקו את הצנזורה בכך שמדובר במידע שמקורו ב"פריצה", אך לא רק שהטענה שגויה, היא גם רוויה בצבי עות, שכן רק לאחרונה בטוויטר נתנו הד נרחב לכתבה של "ניו יורק טיימס" על המסים של טראמפ - אף שהמקור לכתבה בוודאות ביצע עבירה על החוק. "אצלנו יש מסמכים, לא שמו עות", הבהיר סטפן לינץ', עורך "ניו יורק פוסט". "לפי הכלל החדש של טוויטר, גם המסמכים שהובילו להתפטרות ניקסון בווטרגייט לא היו רואים אור. זו מדיניות שתוביל לפשיטת רגל של העיתונות".

עורך ה"פוסט" יודע היטב שבטוויטר לא יצנזרו כל כתבה שהמקור שלה חסוי - אלא רק את אלו שסותרות את האג'נדה של בכירי הרשת ועובדיה. לאחרונה נחשף כי יותר מ 90 אחוזים מהתרומות של עובדי פייסבוק וטוויטר מגיעות לדמוקרטים - בסך כולל של 2.75 מיליון דולר. מנגד, כלל עובדי טוויטר תרמו רק 3,556 דולר לרפובליקנים.

אתמול חשף "פרויקט וריטאס", כלי תקשורת עצמאי שמרני, כי גם בכירי גוגל שיקרו תחת שבועה לקונגרס כשטענו כי החברה אינה מוטית פוליטית: "יש שם גישה אולטרה שמאלנית", אמר מנהל תוכנה בגוגל למצלמה הנסתרת של וריטאס: "חד וחלק - בגוגל משחקים את אלוהים. אתה כותב טראמפ - מקבל משהו שלילי; ביידן - חיובי". לדבריו, אחרי שטראמפ ניצח את הילארי קלי נטון, עובדי החברה "בכו במסדרונות".

בכירים בשמאל האמריקני כבר מתכוננים ליום שאחרי, אם ביידן ינצח את טראמפ. רוברט רייש, שר העבודה לש עבר של אובאמה, הגה את הקמת "מועצת האמת והפיוס", בסגנון דרום אפריקה שלאחר האפרטהייד, שבה "יימחו שקריו של טראמפ ויסומן כל פקיד, פוליטיקאי, מנהל או כלי תקשורת שתאוות הבצע והפחדנות שלו אפשרו את הקטסטרופה". המשמעות ברורה: מרגע שהאליטות הלא נבחרות - הפקידים, המשפטנים, התקשורת המסורתית ובכירי עמק הסיליקון - יהיו בסינרגיה מושלמת עם הבית הלבן והקונגרס, אנשי ימין יירדפו לא על סמך מעשיהם, כי אם עמדותיהם.

מי שחושב שהתופעה מתרחשת רק בארה"ב, מוזמן לקפוץ לדפי הוויקיפדיה של ליאת בן ארי, אמיר השכל ואביחי מנדלבליט רמז: לא תמצאו שם אזכור לעבירות בנייה, קריאות גזעניות ועד לאחרונה גם לתפיסות בגרון. כל אלו צונזרו על ידי "עורכים" שהחליטו כי מדובר ב"אירועים שוליים", שכמובן הופכים למרכזיים כשמושאי הביקורת הם מימין. מי שהעזו לקרוא תיגר, נחסמו מלהגיב. המלחמה על חופש הביטוי כבר אינה רק תחזית קודרת, היא ממש כאן.

"יש שם גישה אולטרה שמאלנית", אמר מנהל תוכנה בגוגל למצלמה הנסתרת, "בגוגל משחקים את אלוהים. אתה כותב טראמפ - מקבל משהו שלילי; ביידן - חיובי"