להיערך למגיפה הבאה

משבר הקורונה משמש לנו מראה המציגה אל מול עינינו את הבעיות המבניות של המערכות השונות בישראל ובעולם. המשבר הוא אחד מני רבים, וכנראה לא הגדול ביותר, שניאלץ להתמודד איתם בעתיד. שינויי אקלים כלל־עולמיים מביאים לתופעות מגוונות, החל מאסונות טבע ועד לפליטי אקלים וערעור משטרים.

התנאים להתפרצות הקורונה, וכן התפרצויות תחלואה אחרות בעשורים האחרונים, קשורים קשר עמוק לשינויים האקולוגיים העמוקים המתרחשים ברחבי העולם, והאתגר הבריאותי אינו היחיד שעימו נתמודד, גם בעתיד. מנגד, גם מערכות הבריאות בישראל ובעולם נכנסו למשבר הקורונה כשהן סובלות ממשבר כרוני ומתמשך. מצב זה הוא תוצאה של חוסר השקעה ארוך שנים בתשתיות ובכוח אדם במערכות הציבוריות, וגם העלייה המתמשכת במחירי טכנולוגיות רפואיות ותעשיית תרופות, אשר מייצרות פחות חדשנות ויותר רווחים לבעלי מניות.

אני כורך את הדברים יחד - ההתקדמות בפיתוח חיסונים, כולל ההכרזה של חברת פייזר על יעילות גבוהה מהמצופה של החיסון שפיתחה, ומצד שני הדיווחים על מוטציות בנגיף, בדגש על הידיעות שדנמרק תמית כ־61 מיליון חורפנים הגדלים 1,100־ב חוות כדי לבלום התפשטות מוטציה של נגיף הקורונה, אשר נמצא כי הדביקה גם בני אדם.

לכאורה הקשר המיידי בין הידיעות על ההתקדמות בפיתוח החיסון והמוטציות בחורפנים הוא החשש שהמוטציה תפגע ביעילות של חיסונים פוטנציאליים, אך בעיניי החיבור הוא עמוק הרבה יותר ונוגע לשאלות של כלכלה, סדרי עדיפויות וקיימות.

הבשורה על החיסונים השונים, אשר מתקדמים בשלבים השונים של הניסויים הקליניים, היא בשורה מצוינת. מעולם בהיסטוריה האנושית לא פותחו חיסונים במהירות רבה כל כך. אך בעיניי זו זווית הסתכלות צרה: ארגון הבריאות העולמי וגופים בינלאומיים שונים למעשה כשלו בפיתוח תוכנית חיסונים אשר מסתכלת בראייה גלובלית, תוך שיתוף פעולה שיכול היה להביא להשוואה בין החיסונים השונים באופן יעיל יותר, תוך חיסכון בזמן ובמשאבים והבטחת האפשרות לייצור המוני בשיתוף פעולה עבור כל העולם.

זה אחד מתפקידיו החשובים של הארגון - לארגן מבצעים לעצירת התפרצויות של מגיפות. ארגון הבריאות העולמי הרי ניהל את המאמץ העולמי המוצלח להכחדת מחלת האבעבועות השחורות, ומנהל כעת את המאמץ לחיסול הפוליו. במקום זאת תהליך פיתוח החיסונים הפך לתחרות במובן הלא טוב, באופן שלא בטוח שמדינות שונות, כולל ישראל, יזכו לקבלו בהקדם. מכון ראנד מעריך שחוסר שיתוף הפעולה הזה יביא לכך שמדינות רבות יקבלו את החיסון באיחור רב, ויהיה לו מחיר בינלאומי אדיר של יותר מטריליון דולר הפסד. עד לפני כמה עשורים להרבה מדינות היו מכונים של ייצור חיסונים למצבי חירום, ואילו כיום התהליך מורכב ביותר ומחייב לחשוב מחדש על כל התהליך באופן שיהיה יותר בר־קיימא. באותו אופן, השמדת החורפנים בדנמרק מחייבת אותנו לחשוב מחדש על קיימות ועל הקשר שבין בעלי חיים לבני אדם. ההשמדה ההמונית והכואבת של החורפנים מסמנת את הבעייתיות של תעשיית הפרוות. בדומה להתפשטות שפעת העופות, כשמחזיקים בעלי חיים בצפיפות ובזוהמה, זוהי קרקע להתפרצות מגיפות. למעשה, גם הקורונה הגיעה אלינו בגלל מגע בין בעלי חיים לבני אדם. אם לא נשנה באופן עמוק את תעשיית המזון ואת הקשר בינינו לבעלי חיים, התפתחות מוטציות שונות שיביאו לתחלואה היא רק שאלה של זמן.

הקורונה מהווה מראה עבורנו להיבטים המבניים הכלכליים הקיימים. אלו רק שתי דוגמאות ואפשר להביא עוד רבות. האם נביא לשינוי? זה לא יקרה מאליו, הדבר רק בידינו.

אם לא נשנה באופן עמוק את תעשיית המזון ואת הקשר בינינו לבין בעלי החיים, התפתחות מוטציות שונות שיביאו לתחלואה היא רק שאלה של זמן