ואני, בעצם, לא לבד
עשרות ליוו למנוחות את המשורר נתן זך בדרכו האחרונה ● נורית גלרון: "תמיד מוצאים בשיריו דבר חדש" ● מנכ"ל הבימה: "נגע בנפש האדם"
המשורר נתן זך הובא לקבורה אתמול בשעות הצהריים, בטקס שנערך בבית העלמין האזרחי בקיבוץ עינת. כמה עשרות השתתפו בטקס תוך הקפדה על מרחקים ועטיית מסיכות.
הזמרת נורית גלרון, ששרה משיריו, הגיעה להלוויה, ואמרה: "הוא היה חלק מכל מה שעשיתי. היה חשוב לו שיבינו את המילים של השירים שלו. בימים האחרונים קראתי את השירים של האלבום הראשון. לא שרתי, קראתי. בכל פעם מוצאים שם משהו חדש".
פרח, אחותה של אשתו של זך, אמרה: "לפי רצונו לא יושמעו הספדים, אלא שלושה שירים שלו. בתום הטקס, לפי בקשתו, יושמע השיר 'כולנו זקוקים לחסד'. לפי בקשתו ניפרד ממנו בהרמת כוסית".
השיר הראשון שהושמע היה "ציפור שנייה" ("ראיתי ציפור רבת יופי"). השיר השני היה "כי האדם עץ השדה". השיר השלישי היה "ועוד לא אמרתי הכל".
בנה של אשתו של זך, יותם נתן אביטל, אמר: "נתן, מאז שאני זוכר את עצמי היית האדם הכי קרוב לאבא שהיה לי. אני יכול להעריך ששימחתי אותך והרגשת שהייתי הבן שלך. תודה לך על השירים וספרי הילדים הנפלאים שכתבת עלי. אתה תישאר איתי כל חיי. תחסר לי מאוד ואני רוצה שתדע שאני גאה לשאת את השם שלך".
מתחת לארון הוצבה תמונתו של זך. בעמדת המים הוצבו גם בקבוקי יין ואף ויסקי עבור המשתתפים. לאחר הקבורה לגמו המשתתפים מהיין והוויסקי, כפי שביקש זך. בשל מצבה הבריאותי, אשתו של זך לא השתתפה בטקס.
מוקדם יותר אתמול הוצב ארונו של זך על במת אולם צוותא ,1 במועדון צוותא בתל אביב. בעולם ללא נגיף מסתורי מאות אנשים היו פוקדים את המקום, אולם בימי קורונה נכנסו לאולם עשרה אנשים בלבד, בכל פעם, בהתאם להנחיות.
על קירות האולם, שכבר שמונה חודשים סגור ומסוגר, נתלו תמונותיו של זך וקולו הדהד ברמקולים, קורא משיריו. לבקשתו של זך לא נשמעו נאומים והספדים, כפי שבדרך כלל מושמעים באירועים כאלה.
בכניסה לצוותא נאספו משעות הבוקר אנשים רבים, לרבות מבוגרים שמוגדרים כקבוצת סיכון, אשר המתינו בסבלנות לתורם לחלוף על פני הארון, ולהיפרד מגיבור התרבות שעזב את העולם.
לצד הקהל שוחר האמנות והתרבות נראו גם שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ, שר התרבות והספורט חילי טרופר, מנכ"ל תיאטרון הבימה נעם סמל, אלכס אנסקי, עידו מוסרי, אושיק לוי, ניצה שאול, השחקן והבמאי עודד קוטלר ועוד. "בימים טרופים אלה, היצירה של זך תישאר לעד, לא הפוליטיקאים", אמר נעם סמל. "זה מותר היוצר והיצירה על האדם הרגיל. זך היה מהפכן וידען גדול שנגע בנפש האדם. 'כי האדם עץ השדה' - במשפט אחד הוא תיאר עולם ומלואו. הקשר בינו לבין צוותא היה חזק במיוחד, וזה המקום הכי נכון להציב את ארונו של מי שלחם למען הספרות והתרבות הישראלית", אמר סמל.