טראמפיזם ללא טראמפ

בניגוד לציפיות ולתקוות הדמוקרטיות, הימין האמה ריקני לא התכחש לדונלד טראמפ ולא לדרכו בבחירות האחרונות. טראמפ אמנם הפסיד בהתמודדות על הנה שיאות, אך היה זה הפסד מרשים בכל קנה מידה. על אף מיטב מאמצי התקשורת הממסדית להבליט את מגרעותיו ומחדליו כאדם וכנשיא במשך כארבע שנים בעה החל מהעלמות המס שלו לכאורה, כישלונותיו סקים, דרך הסקסיזם והשוביניזם שלו ועד להתנהלותו השערורייתית מול מגיפת הקורונה - הנשיא היוצא קיבל קרוב לה84 אחוזים מקולות המצביעים. יותר מה07 מיליון אמריקנים העדיפו אותו בבית הלבן לארבע שנים נוספות על פני האלטרנטיבה הדמוקרטית.

טראמפ זכה בבחירות האחרונות ליותר קולות ממצביעים שאינם לבנים (לטינים, אסיאתים ואפרוה אמריקנים) בהשוואה לכל מועמד רפובליקני אחר לפחות מאז ;1960 לפי מכון המחקר המוביל פיו, לאורך כל הקדנציה הראשונה שלו זכה טראמפ לשיעורי תמיכה הנעים בין 86 לה88 אחוזים בממוצע בקרב מצביעים רפובליקנים, מספרים גבוהים מאוד ושיעור תמיכה יציב להפליא, שלא הושפע משום מחדל או שערורייה. למה רות הפסדו, בקרב המצביעים הרפובליקנים הוא ודרכו זכו וזוכים עדיין לתמיכה חסרת תקדים.

דברים נוספים יכולים ללמד אותנו על האהדה לטה ראמפ בימין האמריקני. ראשית, דמויות כגון הסנאטורים לינדזי גראהם, טד קרוז ומרקו רוביו (השניים האחרונים מועמדים קודמים לראשות המפלגה, שנרמסו על ידי טראמפ) מתייצבים מאחוריו גם לאחר שהפסיד. שנית, רפובליקנים אנטיהטראמפיסטים נדחקים לשוליים, החל מחברי קונגרס וסנאטורים שעוררו את חמתו של ה"בייס" על עמידתם העצמאית ומצאו את הקריירה הפוליטית שלהם מגיעה לקיצה, וכלה בנשיאים ומועמדים לנה שיאות לשעבר, כגון מיט רומני ומשפחת בוש, שהשה פעתם על הימין הצטמקה. על כל אלה נכון להוסיף את ההשפעה הדלה על מצביעים ימנים של התארגנויות רפובליקניות ושמרניות אנטיהטראמפיסטיות מן הסוג של פרויקט לינקולן. למרות מיטב מאמציהם של מתנגדי טראמפ בימין, התמיכה בו שוברת שיאים.

למרות הפסדו בבחירות, הטראמפיזם עודנו איתה נו והוא ילווה אותנו גם בעתיד. אנחנו עדים לשינוי עמוק, חסר תקדים, וככל הנראה מתמשך, בדנ"א של המפלגה הרפובליקנית והתנועה השמרנית כולה. אם בעבר - למשל בזמנו של הנשיא רונלד רייגן - העלה תה המפלגה הרפובליקנית על נס ערכים כגון חירות הפרט, ממשל מוגבל, שווקים חופשיים, גלובליזציה, הגירה וסדר בינלאומי אמריקני, הרי במובנים רבים הטה ראמפיזם בן זמננו הוא נסיגה מסוימת מאותם הערכים ואימוצה של פילוסופיה מדינית חלופית. זו האחרונה מציבה במרכז דווקא את מעמד הפועלים האמריקני הלבן, פרוטקציוניזם כלכלי, הגבלות נוקשות על הגירה ובדלנות בזירה הבינלאומית. הטראמפיזם הוא צורה של לאומנות ימנית המשלמת מס שפתיים לשמרנות, אך אין מדובר בתופעה שמרנית במובן המקובל והמסורתי של המושג, כפי שהכירה ארה"ב מימיהם של וויליאם פ' באקלי ובארי גולדווטר. טראמפיזם נטול טראמפ הוא העתיד של המפלגה הרפובליקנית.

אנחנו עדים לשינוי עמוק בדנ"א של המפלגה הרפובליקנית והתנועה השמרנית; פחות חירות ושוק חופשי, יותר מעמד הפועלים הלבן, הגבלות הגירה ובדלנות בינלאומית